מערכי שיעור מורשה
השיעור האחרון בתכנית הוא שוב שיעור משותף עם ההורים. אנו מזמינים את ההורים לאסוף יחד עם התלמידים תובנות משנת הבר/בת מצווה, לחשוב על משמעות התאריך הזה בחייהם, וכיצד באים לידי ביטוי התבגרות ולקיחת אחריות. כמו כן, אנו מבקשים לגעת בנושא הדרך לחגוג את בר/בת מצווה. המקורות בדף הלימוד כוללים משנה מפרקי אבות וציטוטים בני זמננו: דבריו של קובי אוז על חגיגת בר מצווה שלו וקטע מיומנה של אנה פרנק ובו מחשבות על ההתבגרות ומשמעותה. מתוך החוברת "מעגלי דרך-תכנית לבני ובנות מצוה".
אנו מניחים שרוב התלמידים נולדו בארץ, ושהחיים במדינה יהודית בארץ ישראל נראים להם מובנים מאליהם. בשיעור זה, שהוא לב העיסוק בזהות הלאומית, אנו מבקשים לעסוק בעלייה לארץ ובמניעיה, ובאתגר המתמשך שהחיים במדינה מציבים בפני צעיריה. דף הלימוד לשיעור מתרכז בשני מקורות: הפיוט 'למולדת שובי רוני' ו'מגילת העצמאות', שנלמדה בכתה במהלך שיעורי תרבות ישראל. הפיוט הוא כלי ביטוי יהודי עתיק, ואילו מגילת העצמאות היא מקור ציוני-מודרני. במערך אנו מבקשים לסייע לתלמיד לבחון את הקשר בין המקורות ולהראות לו חיבורים אפשריים בין ישן לחדש, בין מסורת למודרנה. מתוך חוברת "מעגלי דרך-תכנית לבני ובנות מצוה".
מעשה ההתנדבות לוקח כל תלמיד ותלמידה למחוזות לא מוכרים, שבהם הוא נדרש להיות פעיל ויוזם ומתמודד מול קשיים של אחרים (לימודיים, כלכליים או רגשיים). חוויות אלו יכולות לבנות ולעצב את עולמם של התלמידים, לשם כך חשוב להעלות למודעות את מה שקיבלו ממעשה ההתנדבות, ויש לתת מקום לפריקת חוויות מהתמודדות חדשה זו, קשות או משמחות. בשיעור זה יש חלק לימודי של בית מדרש על הנתינה ועל ממדיה השונים, וחלק נוסף המוקדש לשיתוף בחוויות. לכן הפעם האסיף הוא ארוך במיוחד. ניתן כמובן לחלק את שני החלקים לשני שיעורים נפרדים.
שיעור זה פותח את מעגל הזהות הקהילתית. הכניסה לנושא החדש מצריכה אותנו לבחון את שני המושגים 'קהילה' ו'נתינה' ואת הקשר ביניהם. לב המעגל הוא התנדבות התלמידים, ולכן בשיעורים העיוניים ננסה להפוך את המושגים לרלוונטיים לתלמיד ולעורר את הרצון להתנסות בדבר האמתי. בשיעור התלמידים יקראו על דרכו של הרב אריה לוין בנתינה לאחרים, וילמדו מדברי הרב ישועה ללום על המגוון האנושי בחברה והצורך לתת למי שאין לו. מתוך חוברת "מעגלי דרך".
שיעור זה פותח את תהליך העבודה המעשית לחקר המסורת המשפחתית. היכרות עם המשפחה, תולדותיה ומסורותיה היא ציר מרכזי בגיבוש הזהות האישית של התלמידה, לכן במסגרת התכנית אנו מקדישים לכך מקום נכבד. בשיעור זה התלמידים יעצבו את העץ המשפחתי שלהם ויבחרו נושא לעבודת חקר על מסורת משפחתית אחת. מתוך חוברת "מעגלי דרך".
כל דור מוסר לדורות הבא אחריו מנהגים, אמונות, ערכים ודפוסי חיים. כל דור בוחר (במודע או שלא במודע) מה ממסורת זו יקיים בחייו, כיצד יעשה זאת ומה יעביר לדורות הבאים. גם אלה המורדים במסורת ובוחרים בדרך חדשה, למעשה מגיבים למורשתם ומושפעים ממנה. בשיעור זה אנו מבקשים להעלות למודעות את העברת המסורת ואת אחריותם של התלמידים, כיום ובבגרותם, לקחת חלק מושכל בתהליך משמעותי זה. מתוך החוברת "מעגלי דרך"
בגיל ההתבגרות משתנה מקומה של המשפחה בחייהם של מתבגרים רבים. הם מבקשים להגדיר את עצמם בנפרד ממשפחתם, ולעיתים בשינוי מהותי ממנה. בשיעור הפתיחה למעגל הזהות המשפחתית אנו מבקשים מהתלמידים להכיר במקומה של המשפחה בחייהם ובעיצוב זהותם, וגם באפשרות שלהם להשפיע על משפחתם. בשיעור זה הלימוד איננו סביב דף לימוד. במוקד החברותא עומדות תמונות המציגות פנים שונות של מוסד המשפחה, שבאמצעותן אנו מבקשים לעורר מחשבה ודיון אישי וקבוצתי. מתוך החןברת "מעגלי דרך"
תכנית בני המצווה מבקשת ליצור שיח בין המתבגרים הצעירים והוריהם, מתוך הנחה ששיתוף ההורים בתכנית מקדם שיח משמעותי. ערב הלימוד המשותף הינו אחת התחנות המרכזיות ליצירת שיח זה. ההורים והתלמידים יבחנו ביחד סוגיה המעסיקה משפחות רבות: כיצד לבנות את התקשורת בין הורים לילדיהם? הלימוד מביא חיבור למסורת היהודית בכלל ולמסורות המשפחתיות בפרט, ומציע פתח לליבון הנושא מתוך לימוד ושיחה. מתוך חוברת "מעגלי דרך"
בשיעור זה נעסוק בקשר עם הסבים. פעמים רבות הסבים הם צוהר לעולמות אחרים: לארצות מוצא, לשירים ולטעמים של פעם. לעיתים הקשר עימם מלא שמחה כי הוא משוחרר ממטלות ומהמתחים היומיומיים עם ההורים. לעיתים הסבים פנויים יותר לנכדים מההורים הטרודים בפרנסה. מנגד, עולמנו המודרני מספר לנו ש"העולם שייך לצעירים", והם המסתגלים בקלות לכל שינוי טכנולוגי או ארגוני.בשיעור זה אנו מבקשים להעלות על נס את היחס לזקנים בכלל ולסבא וסבתא בפרט, דרך לימוד המקורות ודרך זכרונות אישיים של התלמידים, ולהזמין אותם לקחת אחריות על חיזוק הקשר.
שיעור זה פותח את מעגל הזהות האישית. בשיעור זה נלמד מקורות (כולל קריקטורה) העוסקים בשני היבטי הזהות: מחד השוויון והדמיון לזולת, ומנגד הייחודיות האישית. אנו מבקשים להראות שבכל אדם ישנם שני ההיבטים. כמו כן, אנו מראים שהזהות מתעצבת הן על ידי גורמים נתונים (תורשה, הורים, סביבת הגדילה וכיו"ב) והן על ידי גורמים שהאדם יכול לבחור בהם (חברים, מקצוע, תחביבים, וכו'). במהלך התכנית נמשיך ונחדד את שני מרכיבי הזהות.
משה גדל בארמון אך בבגרותו נזכר במוצאו ופונה להנהיג את יציאתו ממצרים. בשיעור נעיין בדמותו של משה כמנהיג חברתי, המגלה איכפתיות לגורל האדם הסובל והנדכא בידי אחרים. נעיין בדברי הרב משה כ'לפון הכהן, המצביע על מאפייני מעשיו של משה.
בסוכות נוהגים לקחת ארבעה מינים מהצומח ולאגוד אותם יחד לפי הפסוק: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפֹת תמרים, וענף עץ עָבֹת, וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים". בפסיפסים עתיקים רואים את מרכזיות המינים בחיים היהודיים.
חז"ל הדגישו את הצורך לאגוד את המינים השונים יחד, ובשיעור ננסה להבין את משמעות החיבור בין המינים השונים.