שיעור זה פותח את מעגל הזהות האישית. בשיעור זה נלמד מקורות (כולל קריקטורה) העוסקים בשני היבטי הזהות: מחד השוויון והדמיון לזולת, ומנגד הייחודיות האישית. אנו מבקשים להראות שבכל אדם ישנם שני ההיבטים. כמו כן, אנו מראים שהזהות מתעצבת הן על ידי גורמים נתונים (תורשה, הורים, סביבת הגדילה וכיו"ב) והן על ידי גורמים שהאדם יכול לבחור בהם (חברים, מקצוע, תחביבים, וכו'). במהלך התכנית נמשיך ונחדד את שני מרכיבי הזהות.

ההלכה קובעת כי עניי עירך קודמים לעניי עיר אחרת" כלומר, יש לדאוג תחילה למצוקות המקומיות. הנהגות תלמידים בבתי-ספר רבים נוטות להתמקד בעשייה פנים בית-ספרית וממעטות לפעול במעגלי השפעה רחבים יותר. בסדנא זו נעלה את הדילמה שבין פעולה במעגל הבית-ספרי לבין פעולה במעגלים רחבים בקהילה, תוך דגש על הגדרת גבולות הגזרה של האחריות החברתית של כל הנהגה.

בשנת השמיטה אנו נקראים לשמוט ולוותר על שלנו לטובת אחרים. בשיעור זה אנו מבקשים לבחון את ערך הויתור: מה הקושי? מה התועלות שמביא לנו הוויתור? כיצד נחנך את עצמנו לוותר?

ביום הזיכרון לרצח רבין, נלמד על מחלוקות ועל ויכוח מתוך אהבה וחברות. איך ניתן לחלוק ולהתווכח ועדיין להישאר חברים? 

לרגל יום הזיכרון לרצח יצחק רבין, נדון במחלוקות חברתיות הנובעות מהשקפות עולם סותרות, נראה את משמעות החיים בתוך חברה השסועה בעמדותיה וננסה לראות כיוונים לחיים משותפים גם מתוך מחלוקת, מבלי לטשטש את הדעות השונות.

עולי אתיופיה נתקלים בחסמים שונים בקליטתם בישראל. בשיעור זה נשמע מפיהם על האתגרים וההצלחות בחים בישראל. מתאים לשיעור לרגל חג הסיגד ובכל ימות השנה.

חוקי השמיטה עלולים להיות רחוקים מעולמם של התלמידים. במשחק קצר זה, אנו מבקשים להכיר לתלמידים את חייהם של חקלאי העבר, כפתיח חוויתי לדיון בערכי השמיטה.

מה ענין שמיטה לבית הספר?
שנת השמיטה נוגעת אמנם לגידולי השדה, אך אנו מבקשים לפעול ברוח השמיטה גם בשדה החינוך.

מצוות השמיטה הן מהקשות ביותר לקיום, הן בעת העתיקה והן בימינו, ולכן גם הרבו חכמים להציע לה הסברים וטעמים. בדף הלימוד המצורף תמצאו לקט מדבריהם של הוגים שונים המצביעים על הטעמים החברתיים של חוקי השמיטה והיובל. 

שמיטת כספים מאפשרת לעני הנאנק תחת עול חובותיו הזדמנות ליציאה מהמקום הכלכלי הנואש שאליו נקלע, סיכוי ליציאה ממעגל החובות. בשיעור זה נציג לתלמידים את המציאות הכלכלית אליה נדחקים אנשים רבים בעבר ובהווה, ונבחן כיצד מציעים חוקי השמיטה דרך מוצא. נדון בשאלת יישום חוקי השמיטה בחברה מודרנית.
השיעור מתבסס על תכנים מאתר 'ממזרח שמש – כל ישראל חברים'.

חוקי השמיטה והיובל מציעים דרך לחלוקת משאבים צודקת הנותנת סיכוי חדש לכל אדם בחברה להתקדם ולחיות בכבוד. בשיעור זה נכיר את הבעיה ואת הפתרון שמציעה התורה לחלוקת משאבי העולם, ואת הגבורה הנדרשת מאיתנו בויתור על רכושנו.

בשנת השמיטה נדרש בעל השדות להפקיר את רכושו ולהניח לכל אדם לבא ולאכול מפירותיו. בשיעור זה נכיר עיקרון זה באמצעות מקורות שונים, נעיין במקורות ונברר מה עיקר בעיננו ומה אנו מוכנים לשמוט.

המדרש קורא לחקלאים שומרי השמיטה 'גיבורים': הם נדרשים להימנע מעיבוד שדותיהם, להפקיר אותם ולראות שכל אדם או חיה אוכלים מפירותיהם. בשיעור נלמד על גבורת החקלאים וכיצד נוכל ליישמה בחיים המודרניים.

לקראת שנת השמיטה אנו מבקשים ללמוד על אחת ממטרותיה המרכזיות של שנת השמיטה, סיוע לחלשים שבחברה לצמצם את הפער הכלכלי בינם ובין כלל החברה ולהתחיל את מחזור השנים שלאחר השמיטה מנקודת פתיחה טובה יותר. כדי לבחון שאיפה זו בחברה הישראלית כיום נתמודד עם סוגיית יחס החברה לעוני כיום ונבחן עד כמה מצוות השמיטה יכולה לתת מענה לקשיים שמעלה המציאות הישראלית.

בלוח השנה העולמי נקבע 'יום המעשים הטובים'. מהו 'מעשה טוב' - טוב לעושה או למי שעושים עבורו? האם הכוונה הטובה חשובה, המאמץ המושקע במעשה או התוצאה המוצלחת? ולמה נחוץ 'יום למעשים טובים' הרי ראוי לעשות טוב כל השנה? בשאלות אלו ואחרות עוסק השיעור שלפניכם.

יום זכויות האדם נקבע ע"י הקהילה הבינלאומית. בשיעור זה אנו מביאים את הראוי והמצוי: נלמד על היחס הראוי לבני כל העמים במדינה היהודית עפ"י מקורות יהודיים שונים, לעומת המצוי במציאות הישראלית בתחום זה.

שיעור זה הוא השני בסדרת שיעורים העוסקים בכבוד האדם ובו נעסוק בשמירת הכבוד בין חברים, בעזרת משניות מפרקי אבות. התלמידים מתבקשים לקשר את המקורות לחייהם ע"י המחזת אירועים.

שיעור זה הוא הראשון בסדרת שיעורים העוסקים בכבוד האדם. השיעור הוא חלק מסדרת השיעורים 'כבוד האדם' אך יכול גם לעמוד בפני עצמו. בשיעור נגדיר מהו כבוד ונקרא את הסיפור 'הצלקת' מאת יאנוש קורצ'אק, העוסק ביחס לתלמיד ממוצא זר בבית הספר הפולני.

שיעור זה הוא השלישי בסדרת שיעורים העוסקים בכבוד האדם. השיעור הוא חלק מסדרת השיעורים 'כבוד האדם' אך יכול גם לעמוד בפני עצמו. בשיעור זה אנו רואים פגיעות בכבוד האדם בשל הבדלים במנהגים של בני קהילות שונות.

שיעור זה הוא הרביעי בסדרת שיעורים העוסקים בכבוד האדם.  השיעור עוסק בפגיעה בכבוד ע"י רשויות המדינה. התלמידים מתבקשים לאסוף פגיעות כאלו. מתאים כסיכום לסדרת השיעורים 'כבוד האדם' או כשיעור בפני עצמו.

משוררים רבים היללו את ירושלים והתפללו לראותה. בדף מדרשיר הבאנו שנים משירי ירושלים ומקורות רבים לעיון ולדיון על מקומה של ירושלים בחיי היהודים בעבר ובהווה.

אחד המוקדים לחגיגות ל"ג בעומר הוא ההילולה לכבוד רבי שמעון בר יוחאי.  בדף 'מדרשיר' תמצאו פיוט העוסק בדמותו, ולצידו מקורות שונים על רשב"י ועל החג.

בשיעור זה נכיר פיוט לפורים ממסורת יהודי ארם צובא (חאלב): "אור גילה" שכתב ר' רפאל ענתבי. הפיוט מספר את סיפור ההצלה עפ"י מגילת אסתר והמדרש. 

בשיעור זה נכיר פיוט לפורים ממסורת יהודי מרוקו: "אספר תהילות אל". שכתב ר' יעקב אלמליח. לרשותכם דף לימוד ובו משימות המתייחסות הן לתוכן הפיוט והן לביצועים השונים.

בקשת גשמים היא מוטיב חוזר בתפילה. פיוטים רבים שוזרים סיפורי מים ומבקשים על הגשם. בשיעור זה נעסוק בפיוט "אל חי יפתח אוצרות שמים" המושר במספר קהילות. 

השיעור מתבסס על גיליון מדרשיר לחנוכה, בו בחרנו להציג את פיוט "יה הצל יונה" שהציב את היונה כסמל לשאיפה לגאולה ולשלום. נלמד על היונה כמייצגת את עם ישראל ואת השלום מתוך שיר השירים רבה.

השיעור מתבסס על גיליון מדרשיר לחנוכה, בו בחרנו להציג פיוט "יה הצל יונה" ואת הפיוט האשכנזי 'מעוז צור'. נשווה את המוטיב המרכזי של כל פיוט ונדון בזכרון והשכחה בחברה הישראלית.

בשיעור זה נכיר פיוט לסוכות, המושר בקהילות רבות: "סוכה ולולה לעם סגולה" שכתב רבי יעקב אדהאן. הפיוט מספר על ארבעת המינים ומשוה אותם ל'אושפיזין', אבות האומה, אותם נהוג להזמין להתארח בסוכה. לרשותכם דף לימוד ובו משימות המתייחסות הן לתוכן הפיוט והן לביצוע המוזיקלי.

משוררים רבים היללו את ירושלים והתפללו לראותה. בדף מדרשיר הבאנו שנים משירי ירושלים ומקורות רבים לעיון ולדיון על מקומה של ירושלים בחיי היהודים בעבר ובהווה.

אחד המוקדים לחגיגות ל"ג בעומר הוא ההילולה לכבוד רבי שמעון בר יוחאי.  בדף 'מדרשיר' תמצאו פיוט העוסק בדמותו, ולצידו מקורות שונים על רשב"י ועל החג.

בשיעור זה נכיר פיוט לפורים ממסורת יהודי ארם צובא (חאלב): "אור גילה" שכתב ר' רפאל ענתבי. הפיוט מספר את סיפור ההצלה עפ"י מגילת אסתר והמדרש. 

בשיעור זה נכיר פיוט לפורים ממסורת יהודי מרוקו: "אספר תהילות אל". שכתב ר' יעקב אלמליח. לרשותכם דף לימוד ובו משימות המתייחסות הן לתוכן הפיוט והן לביצועים השונים.

בשיעור זה נכיר פיוט לליל הסדר המושר בקהילות שונות "כי לו נאה". לא ידוע מי הוא מחברו של פיוט קדום זה, אך הוא נפוץ בהגדות של קהילות רבות, מאמסטרדם ועד טוניס מחסידי בוסטון ועד יוון ואיטליה.
לרשותכם דף לימוד ובו משימות המתייחסות הן לתוכן הפיוט והן לביצוע לפי מסורת קהילת פרס.

בפסח מתכנס עם ישראל למשפחותיו לספר ביציאת מצרים, כאשר לכל קהילה מנהגים מיוחדים לליל הסדר. בשיעור זה נכיר פיוט לליל הסדר המושר בקהילות לוב ותוניס "לבל ימוט נצח" ונתוודע למנהגים של קהילות אלו. 
לרשותכם דף לימוד ובו משימות המתייחסות הן לתוכן הפיוט והן לביצוע המוזיקלי של הפיוט. (מתוך הספר 'שירים ושורשים' כרך ב').

בשיעור זה נכיר פיוט לליל הסדר "אדיר הוא", פיוט שהיה מושר בקהילות אשכנז. לפיוט ביצועים רבים מסורתיים וחדשים מאשכנז, מבוכרה, מצ' אמריקה וכמובן מישראל.
לרשותכם דף לימוד ובו משימות המתייחסות הן לתוכן הפיוט והן לביצוע המוזיקלי של הפיוט. (מתוך הספר 'שירים ושורשים' כרך ב'). 

בשיעור זה נכיר פיוט הקורא לעם ישראל לשוב לארצו.
הפיוט נכתב במאה ה-20 ע"י אשר מזרחי בתוניס, כתוב לפי מסורת הפיוט הקדומה.
הפיוט מתאים לטקסי יום העצמאות וללימוד לקראת החג.
לרשותכם דף לימוד ובו משימות המתייחסות הן לתוכן הפיוט והן לביצוע המוזיקלי.

בשיעור זה נכיר פיוט לא מוכר לחנוכה: "שני זיתים". שנכתב ע"י ר' שלמה אבן גבירול בספרד והיה מושר בקהילות אשכנז. המשימות בדף הלימוד מתייחסות הן לתוכן הפיוט והן לביצועים השונים.

בשיעור זה נאזין לפיוט "אשורר שירה" ונעסוק בתוכנו ובמוסיקה לפיוט וכן נלמד לשיר את הפיוט. הפעילות מתאימה לקראת שבועות-חג מתן תורה או לשמחת תורה.

בשיעור זה נכיר פיוט לטו בשבט: "אז ירנן עץ יערים". זהו פיוט מודרני שנכתב לפי מסורת הפיוט ומעלה את שבחי ארץ ישראל ופירותיה ומסיים בבקשה לגאולה.
המשימות בדף הלימוד מתייחסות הן לתוכן הפיוט והן לביצועים השונים. 

בשיעור זה נכיר פיוט לטו בשבט: "יום טו בשבט הנהדר". זהו פיוט מודרני שנכתב לפי מסורת הפיוט ומעלה את שבחי ארץ ישראל ופירותיה ומסיים בבקשה לגאולה.
המשימות בדף הלימוד מתייחסות הן לתוכן הפיוט והן לביצועים השונים. 

בשיעור זה נכיר פיוט ליום תענית: "בורא עד אנא". הפיוט ממשיל את עם ישראל בגלות ליונה בכלוב, חרדה, כואבת, צועקת לאל, אביה לעזרה. מבכה את מצבה ומבקשת ישועה בקרוב.

בקשת גשמים היא מוטיב חוזר בתפילה. פיוטים רבים שוזרים סיפורי מים ומבקשים על הגשם. בשיעור זה נעסוק בפיוט "אל חי יפתח אוצרות שמים" המושר במספר קהילות. 

בגיליון מדרשיר לחנוכה נפגוש את הפיוט "יה הצל יונה" לצד השיר "יונה עם עלה של זית", שבשניהם נצבת היונה כסמל לגאולה (מהגלות) או לשלום (בארץ). נעמוד על השווה והשונה ביניהם. 

שיעור זה פותח את מעגל הזהות האישית. בשיעור זה נלמד מקורות (כולל קריקטורה) העוסקים בשני היבטי הזהות: מחד השוויון והדמיון לזולת, ומנגד הייחודיות האישית. אנו מבקשים להראות שבכל אדם ישנם שני ההיבטים. כמו כן, אנו מראים שהזהות מתעצבת הן על ידי גורמים נתונים (תורשה, הורים, סביבת הגדילה וכיו"ב) והן על ידי גורמים שהאדם יכול לבחור בהם (חברים, מקצוע, תחביבים, וכו'). במהלך התכנית נמשיך ונחדד את שני מרכיבי הזהות.

חוקי השמיטה עלולים להיות רחוקים מעולמם של התלמידים. במשחק קצר זה, אנו מבקשים להכיר לתלמידים את חייהם של חקלאי העבר, כפתיח חוויתי לדיון בערכי השמיטה.

מה ענין שמיטה לבית הספר?
שנת השמיטה נוגעת אמנם לגידולי השדה, אך אנו מבקשים לפעול ברוח השמיטה גם בשדה החינוך.

חוקי השמיטה והיובל מציעים דרך לחלוקת משאבים צודקת הנותנת סיכוי חדש לכל אדם בחברה להתקדם ולחיות בכבוד. בשיעור זה נכיר את הבעיה ואת הפתרון שמציעה התורה לחלוקת משאבי העולם, ואת הגבורה הנדרשת מאיתנו בויתור על רכושנו.

המדרש קורא לחקלאים שומרי השמיטה 'גיבורים': הם נדרשים להימנע מעיבוד שדותיהם, להפקיר אותם ולראות שכל אדם או חיה אוכלים מפירותיהם. בשיעור נלמד על גבורת החקלאים וכיצד נוכל ליישמה בחיים המודרניים.

בלוח השנה העולמי נקבע 'יום המעשים הטובים'. מהו 'מעשה טוב' - טוב לעושה או למי שעושים עבורו? האם הכוונה הטובה חשובה, המאמץ המושקע במעשה או התוצאה המוצלחת? ולמה נחוץ 'יום למעשים טובים' הרי ראוי לעשות טוב כל השנה? בשאלות אלו ואחרות עוסק השיעור שלפניכם.

בשיעור זה נעמיק בהתבוננות ביחסינו עם הסבים והסבתות שלנו. נלמד על הקושי הכרוך בטיפול בהם, לעיתים. ונעמיק בתחושות וברגשות המורכבים שמלווים את הסבים והסבתות בהיותם נצרכים לסיועינו.

בשיעור נתבונן ביחסינו עם הסבים והסבתות שלנו ונעמוד על הקשר המיוחד הקיים ביחסים אלו. נלמד על הקושי הכרוך לעיתים, בטיפול בהם ונעמיק בתחושות וברגשות של הסבים והסבתות שלנו כשהם זקוקים לעזרתנו.

היחסים בתוך המשפחה הינם מורכבים וכוללים קשת רחבה של רגשות: החל מרגשות אהבה וכבוד ועד לתחושות כעס וחשש. בשיעור זה נלמד על חשיבותה של מצוות כיבוד הורים. נלמד סיפורים העוסקים ביחסים בין הורים וילדיהם ונבחן דרכם את יחסינו עם הורינו.

בכדי לקיים מערכת יחסים טובה בין כל בני המשפחה, ישנה אחריות על ההורים. ההורים מחויבים גם הם במצוות מסוימות כלפי ילדיהם, לדאוג להם ולכבדם. בשיעור זה נלמד על החובות המוטלות על ההורים.

בשיעור זה נמשיך לעסוק ביחסים בין אחים: אחים יכולים להיות החברים הכי טובים, אך לעיתים יש ביניהם גם קנאה ותחרות. בשיעור נלמד מקורות שונים העוסקים בכך, נבחן את היחסים בין בכור\ה וצעיר\ה ונסיים בבחינת יחסינו עם אחינו.

בשיעור זה נעסוק ביחסים המורכבים בין האחים: לעיתים אחים הם החברים הכי טובים, ולעיתים יש ביניהם קנאה ותחרות. נבחן את היחסים החבריים בין אחים ונלמד סיפור תלמודי על היחסים הטובים בין אחים.

בשיעור זה נלמד מדוע חשוב לשמור על רשות הרבים (מקום השייך לציבור, לכלל) ממש כמו שאנחנו שומרים על רשות היחיד (מקום השייך לאדם, לפרט).

> קרא עוד...

בכל כיתה ישנם ילדים שהם "קצת אחרים" מסיבות שונות ולפעמים הם סובלים בגלל האחרות שלהם. בשיעור זה, שהוא השני משנים, נכיר את התופעה ונחשוב איך ניתן להתגבר על הרתיעה ולקרב את ה"אחר".

בכל כיתה ישנם ילדים שהם "קצת אחרים" מסיבות שונות ולפעמים הם סובלים בגלל האחרות שלהם. בשיעור זה, שהוא הראשון משנים, נכיר את הסיפור על רבי אלעזר ומכוער מהמקורות, נחשוב איך ניתן להתגבר על הרתיעה ולקרב את ה"אחר".

ערך הנתינה הוא אחד הערכים הבסיסיים ביהדות. המערך מאיר את החשיבות של ערך הנתינה באמצעות מתן צדקה לעני ולאביון, בהתבסס על הסיפור התלמודי של מר עוקבא. זהו המערך הראשון משניים העוסק במתן צדקה.

הנתינה היא ערך חשוב במורשת ביהדות. ערך זה מעמיק את ההיכרות של התלמידים עם דרכי הנתינה לעני ולנזקק ומציע דרכים מגוונות לעשיה זו (מתן צדקה, שותפות עם העני, פתיחת הלב), בהתבסס על מקורות יהודיים ואחרים. זהו המערך הראשון משניים העוסק במתן צדקה. 

בשיעור זה נבחן את המושג 'חברות' נברר מי הוא החבר הטוב ואיך מתנהג חבר טוב? בעזרת המקורות היהודים נלמד על מגוון רחב של דפוסי התנהגות טובה וחברות. 

הנתונים העוסקים בקו העוני מצביעים על כך שכל ילד חמישי במדינת ישראל, חי בעוני. מה המשמעות של עוני? כיצד מגדירים מיהו עני? על סוגיות אלו נענה בהרחבה בשיעורים הבאים. יחידה זו הינה יחידה ראשונה מבין שתי יחידות העוסקות בהגדרת קו העוני מתוך החוברת "קשרים". 

בשיעור זה נעסוק בשאלה מהו "עוני"? האם עוני הוא דבר מוחלט או תלוי מקום וחברה? האם כל מי שרואה את עצמו כאדם עני הוא אכן עני? ננסה לענות על שאלות אלו בעזרת המקורות התלמודיים. יחידה זו הינה יחידת לימוד שניה מבין שתים העוסקת בהגדרת קו העוני מתוך החוברת 'קשרים'.