וארשתיך לי במימונה - מימונה ישראלית

27 / 40

ּ רָאִינוּ רָאִינו
אֶת חֶבְיוֹנוֹת הָעָארָק, אֶת שַׁרְשְׁרָאוֹת הַיּוֹנִים הַצְּלֻוּיוֹת
אֶת מִרְבְּצֵי הַתְּמָרִים בְּשִׁבְעָה מִינִים
בְּפֶתַח הַבַּיִת
אֶת כַּדֵי הַזֵּיתִים הַגֵּאִים,
ֹבְּרוּכוֹת קְמוּרוֹת יָדַיִךְ בְּתֻפֵּי הַתַּמְתָּם
שָֹרָה בַּת דוֹדו
עַרֲבִים וִיהוּדִים נָבוֹא
לִבֵּנוּ מִתְרַחֵב לְאַט וְנַפְשֵׁנוּ שְֹמֵחָה.
(1979) ארז ביטון, חתונה מרוקאית, בתוך מנחה מרוקאית, הוצאת עקד, תשל“ט
סבתא שלי סיפרה לי, שהמוסלמיות בתימן, הצילו אותן מרעב, ובכו
עליהן כשהן עזבו. שאלתי אותה: איך שם בכו עליכם, וכאן אנחנו
נלחמים ושונאים? היא אמרה לי: יא בינתי, שם לכולם היה א-לוהים
אחד, כאן - לאף אחד אין א-לוהים.
2015 בנובמבר28 ,פזית עדני, להציל את תורת האמהות, מוסף שבת
25 •עמוד