סליחות - לימוד על סובלנות ואהבת ישראל

חכם יהודה בן עטר

מבאר כוח המלמד לבטל הגזירה על בן עם הארץ להיות כאביו.

’וכל המלמד את בן עם הארץ תורה, אפילו הקב“ה גוזר גזרה הוא מבטלה‘ -

שאף על גב שהיה אביו עם הארץ, וזה היה לו ממה שנגזר עליו בעת יצירתו, ולפי

זה הראהו מלמד לבנו תורה, יהיה דבר כזה כמו זר נחשב לו, לאמור: ’ריקא מה אתה

מלמד לאיש כזה?! ומה שהוציא אביו מעסק התורה יוציא גם זה, סבור אתה שיקנה

איזה שלימות?! סוף סוף ידמה לאביו ויבעוט בך!‘

ועם כל זה השלם הזה מלמדו, באופן שתאלמנה שפתי שקר, שהיו מרננים לאמור:

שכמו שאביו היה עם הארץ ממה שנגזר עליו, אפשר גם כן - כמוהו, כי כל מין שדומה

למינו הנה שכרו אתו - שגם הוא יהיה, שאפילו הקב“ה גוזר גזירה, מבטלה בשבילו.

מנחת יהודה, פרשת במדבר, עמוד קסד. הוצאת אהבת שלום, ירושלים, תש“ס )0002(

נולד בשנת תט“ו )5561( בעיר פאס שבמרוקו. בצעירותו למד תורה מפי חכם וידאל הצרפתי וחכם

מנחם סרירו. לצרכי פרנסתו למד צורפות, ושמו יצא לתהילה כצורף מומחה העושה מלאכתו

בנאמנות בין ליהודים ובין לגויים.

בשנת תמ“ד )4861( נוכח לדעת כי תלמידיו, הגם שמלאו כרסם בש“ס ופוסקים, אינם יודעים לדרוש

בקהל. חכם יהודה בן עטר היה אוספם בכל שבת, והיה דורש, ואחריו לפי התור, היה דורש תלמיד אחר. דרשותיו

אלה קובצו בספר ’מנחת יהודה‘.

בשנת תס“א )1071( נאלץ לנדוד למכנאס, יחד עם רבים מיהודי העיר פאס, לאחר שהמלך איסמעיל הטיל מס

כבד על יהודי העיר פאס. משנת תע“ג )3171( לאחר פטירת חכם וידאל וחכם שמואל הצרפתי, כיהן כדיין יחידי

במכנאס. ובשנת תפ“ג )3271( ישב ראשון בדין עם חכם יעקב אבן צור )היעב“ץ( שהיה לו תלמיד חבר.

חכם יהודה בן עטר נלקח לבית עולמו ביום י“ט סיוון תצ“ג )3771( בהיותו כבן 77 שנה ונקבר בעיר פאס.

חכם יהודה בן עטר חיבר יצירות רבות, חלקן נותרו בכתבי יד, וביניהן: ’מנחת יהודה‘ - דרשות על התורה, ’שיר

מכתם‘ - דיני שחיטה וטריפות, דיני גט וחליצה, ספר שו“ת ופסקים, וכן מוזכר שחיבר ביאור על מדרש רבה.

•

עמוד