עוֹת
ֳ
ר
ֵ
נוּ מ
ְ
ה
ַ
מ
ָּ
ת
תָּמַהְנוּ מֵרֳעוֹת, תָּשַׁשׁ כּחֵנוּ מִצָּרות.
שַׁחְנוּ עַד לִמְאד, שָׁפַלְנוּ עַד עָפָר.
רַחוּם כַּךְ הִיא מִדָּתֵנוּ, קְשֵׁי ערֶף וּמַמְרִים אֲנַחְנוּ,
צָעַקְנוּ בְּפִינוּ חָטָאנוּ, פְּתַלְתּל וְעִקֵּשׁ לִבֵּנוּ.
עֶלְיון רַחֲמֶיךָ מֵעולָם, סְלִיחָה עִמְּךָ הִיא.
נִחָם עַל הָרָעָה, מַטֵּה כְלַפֵּי חֶסֶד.
לא תִתְעַלָּם בְּעִתּות כָּאֵל, כִּי בְצָרָה גְדולָה אֲנַחְנוּ.
יִוָּדַע לְעֵינֵי הַכּל, טוּבְךָ וְחַסְדְּךָ עִמָּנוּ.
חֲתֹם פֶּה שָׂטָן וְאַל יַשְׂטִין עָלֵינוּ, זְעם בּו וְיִדּום.
וְיֳעֲמֹד מֵלִיץ טוב לְצַדְּקֵנוּ, הוּא יַגִּיד יָשְׁרֵנוּ.
דְּרָכֶיךָ רַחוּם וְחַנּוּן, גִּלִּיתָ לְנֶאֱמַן בַּיִת.
בְּבַקְשוֹ אָז מִלְּפָנֶיךָ, אֱמוּנָתְךָ הודַעְתָּ לּו.
מחבר לא ידוע
13
•
עמוד