16 / 72
רות
ָּ
צ
ִ
נוּ מ
ֵ
שׁ כּח
ׁ
ַ
ש
ָּ
עוֹת, ת
ֳ
ר
ֵ
נוּ מ
ְ
ה
ַ
מ
ָּ
ת
’תמהנו מרעות‘
כשחלה רבי אליעזר נכנסו רבי עקיבא וחבריו לבקרו. ... נכנסו וישבו
לפניו מרחוקארבע אמות. אמר להם: למה באתם? אמרו לו: ללמוד
תורה באנו. אמר להם: ועד עכשיו למה לא באתם? אמרו לו: לא
היה לנו פנאי. אמר להם: תמיה אני אם ימותו מיתת עצמם. אמר לו
רבי עקיבא: שלי מהו? אמר לו: שלך קשה משלהם.
נטל שתי זרועותיו והניחן על לבו, אמר: אוי לכם שתי זרועותיי שהן
כשתי ספרי תורה שנגללים. הרבה תורה למדתי, והרבה תורה
לימדתי. הרבה תורה למדתי - ולא חסרתי מרבותיי אפילו ככלב
המלקק מן הים, הרבה תורה לימדתי - ולא חסרוני תלמידי אלא
כמכחול בשפופרת.
תרגום בבלי מסכת סנהדרין, דף סח, ע“א
תמהנו על שתיים רעות, על הרע לשמיים ועל הרע לבריות.
וגם מי שתשש כוחו מצרות, הרי יש בידו לעשות שלום,
שאינו צריך לימוד תורה או גבורות.
14
•
עמוד