חכם ברוך אסבאג
מלמד הדרכים לכפות טבעו, ולא ישנא חברו ויהיה עמו באחדות.
גדולה מעלת האחדות, שאף אם בידו פשע ועבירה, אין מדקדקין עמו. והיאך יזכה
האדם לידי מידה זו? - על-ידי שיהיה האדם נבזה בעיניו נמאס, ואינו מחשב עצמו
לכלום, אזי לא ימצא שום הקפדה על חברו, ואז יהיה בשלום עם הכל, ובזה יקנה
מדת האחדות. ...
והיאך יכול אדם לכפות את טבעו ולא ישנא את חברו ויהיה עמו באחדות? - לזה
אומר: יש לו שני דרכים - האחד שיאמר: ’ונחנו מה‘ - ויהיה נבזה בעיניו, והשני: ’ונחנו
מה, לא עלינו תלונותיכם כי על ה‘ - והוא שלוח ההשגחה.
ספר ראשי בשמים - חידושים על התנ“ך, עמ‘ א, בתוך ספר מנחה בלולה, קזבלנקה, תש“ה )5491(
נולד במרכש, במרוקו, בה רכש את השכלתו התורנית והוסמך לרבנות.
לימים נודע כמקובל וכפוסק וכיהן כרב ראשי בעיר סאפי. דברי תורתו מובאים בספרי חכמי דורו
ובתוכם חכם יוסף משאש, חכם יוסף בן נאים וחכם דוד צבאח.
בשנת תרפ“ד )4881( הקים בעיר סאפי את ישיבת עץ החיים. הוא הזמין את רבי שמעון ברוך אוחיון
ללמד בה, וכל אותה עת התאכסן בביתו, והיה לו כאב.
חכם ברוך אסבאג נפטר ביום ג‘ באדר בשנת תש“ו )6491( ונטמן בעירו סאפי.
בין חיבוריו, שיצאו לאור הספרים ’מנחת משה‘ - דברי קבלה לזכר בנו משה שנפטר בקיצור ימיו ושנותיו, ’קורבן
מנחה‘, ו‘מנחה בלולה‘ - דינים, מוסר ודרשות בערבית ובעברית.
17
•
עמוד