חינוך יהודי חברתי
'כל ישראל חברים - אליאנס' הוא ארגון חינוכי שמעטים כמותו. כבר לפני מאה וחמישים שנה, מייסדי הארגון באירופה יצרו מסגרת חינוכית נועזת שנועדה לאפשר לתלמידים יהודים להשתלב בתוך הסביבה בה הם חיים תוך הקניית השכלה אוניברסלית ושימור המסורת היהודית.
'כל ישראל חברים - אליאנס' הוא ארגון שהקדים את זמנו, הוא החל את דרכו במטרה להגן על זכויות היהודים באשר הם, והפך עם השנים למעצמה חינוכית ששינתה את העולם היהודי, מאז עברו בשעריו יותר ממיליון תלמידים.
גם היום אנו מקדמים יהדות בעלת אופי מתון, מטפחים השכלה כללית, פועלים למען אחריות חברתית ומכבדים את האחר בחברה. אנו מפתחים תכניות בשני צירים מרכזיים: חינוך יהודי חברתי ומצוינות חינוכית, המעניקים הזדמנות שווה לכל תלמיד בכל מקום.
בימים אלה אנו מרחיבים את פעילותנו החינוכית בישראל ליותר מ-150 מוסדות חינוך, משיבים את 'מקווה ישראל' למעמדו ההיסטורי ומקימים בו את המרכז הרשמי של כל ישראל חברים – אליאנס, בנוסף אנו פועלים ביותר מעשר ארצות באירופה, בצפון אפריקה ובקנדה.
הנושא השנתי לשנה"ל תשע"ד 'האחר הוא אני' מזמן דיון ב'אחרים' מסוגים שונים. אנו מבקשים למקד את תשומת הלב ב'אחרים' היושבים עמנו בכיתה. לפניכם הצעה למהלך מובנה ללימוד הנושא.
ט"ו בשבט, ראש השנה לאילןן, פותח את שנת המס החדשה במחזור התרומות והמעשרות. כדרכם של מנהגים להוסיף נופך להלכה, התפתח ברוב הקהילות המנהג המקובל והמוכר של אכילה משותפת של פירות האילן וברכה משותפת עליהם.
השונה אינו רחוק מאתנו בכל אחד יש משהו שיכול לאפיין אותו כשונה. כיצד השונות שלנו מתקבלת בחברה, מה הערך לחברה בקבלת השונה.
בשיעור נברר מתי נחוץ לנו חבר, מי הוא חבר טוב, ובאילו דרכים מתבטאת החברות. נעשה זאת ע"י ציורים אישיים, ולימוד מקורות שונים
השוואה בין מנהגי חנוכה הנהוגים היום בציבוריות הישראלית, לבין מנהגי חנוכה כפי שהתקיימו בקהילות השונות, מגלה שקיימת חפיפה קטנה מאד ביניהם. מעט מנהגים השתמרו, ורובם מקהילות אשכנז.
השיעור מתבסס על גיליון מדרשיר לחנוכה, בו בחרנו להציג את פיוט "יה הצל יונה" שהציב את היונה כסמל לשאיפה לגאולה ולשלום. נלמד על היונה כמייצגת את עם ישראל ואת השלום מתוך שיר השירים רבה.
השיעור מתבסס על גיליון מדרשיר לחנוכה, בו בחרנו להציג פיוט "יה הצל יונה" ואת הפיוט האשכנזי 'מעוז צור'. נשווה את המוטיב המרכזי של כל פיוט ונדון בזכרון והשכחה בחברה הישראלית.
בחנוכה אנו מודים "על הניסים ועל הנפלאות". בשיעור זה נברר מהו נס ומי גורם לו: כח עליון, מעשה האדם, תפילה? נבחן האם קורים לנו היום ניסים. נעיין במקורות לחנוכה ולפורים ונצפה בשני סרטים: קטע מ'אושפיזין' ו'האיש ההולך על החבל'.
"צניעות בריש גלי" עוסק בסוגיית כיסוי ראש לנשים כמקרה מבחן לסוגיה הכוללת של צניעות נשים במסורת היהודית. בחרנו לעסוק בסוגיה באמצעות השוואה בין פסק ההלכה הנועז של הרב יוסף משאש בעניין כיסוי ראש לנשים בהקשר חברתי של מודרניזציה ו"התמערבות" בקזבלנקה של ראשית המאה ה-20 (שנת תשי"ד),
בשיעור נלמד את הפסיקה של הרב בן ציון חי עוזיאל בסוגיית זכותן של נשים לבחור ולהיבחר למוסדות ציבור. נלמד את הפסיקה על שני חלקיה – זכותן של נשים לבחור, וזכותן של נשים להיבחר, תוך בחינת ההקשר ההיסטורי שבו נכתבה התשובה. נוסף על העקרונות ההלכתיים, נתייחס בעת הלימוד לשיקולים נורמטיביים ותקופתיים ולערכים דמוקרטיים ומוסריים. כל זאת, תוך בחינת הסוגיה הרחבה של היחס בין חוק/הלכה לנורמות של הדרה או הכלה בחברה נתונה.
השיעור "עניין הקצבים מחללי שבת" עוסק בפסיקה הידועה של הרב יוסף משאש בעניין הקצבים מחללי שבתות בפרהסיה בעיר תלמסאן שבאלג'יריה, בה כיהן כרב. בפסיקה הזו אנו רואים כיצד חכם ספרדי מתמודד עם המתח שבין שיקולים הלכתיים "טהורים" לבין שיקולים חברתיים של הכלה ושמירה על אחדות הקהילה. אגב כך נפגוש את משל החלבנה של הר"ן (רבנו נסים בן ראובן גירונדי) בדרשה הממשילה את תהליך פיטום הקטורת שהיה מתקיים בבית המקדש לחברה מכילה ופלורליסטית.
השיעור "היחס למחללי שבת - צירוף למניין" עוסק בסוגיית צירופם למניין של מחללי שבת. זוהי סוגיה טעונה ומורכבת, שכן בבסיסה נמצאת השאלה: מי כלול בכלל ישראל, מי בפנים ומי בחוץ, ואיך להתייחס למסורתיים בהקשר הזה. על שאלה זו נלמד את תשובת הרב חיים דוד הלוי - נראה כיצד מתמודד הרב בהקשרים הלכתיים עם שיקולים חברתיים של הכלה והימנעות מהוצאה מן הכלל.