במוקד הכנס עמדו הסדנאות, שבהן הציגו מורות ומורים את החוויות האישיות שלהם מההשתלבות שלהם בחדרי מורים. באמצעות סיפורי מקרה שיתפו המורים בחוויותיהם, במפגש עם התרבות של "האחר" ובהשפעתו על התרבות שלהם, והציגו את הסוגיות המעסיקות אותם ביום יום.
שתי מורות מהקהילה האתיופית, המשתתפות בתכנית "כנפי יונה" במכון כרם, תיארו את הסוגיות המעסיקות אותן בהשתלבון בחדרי מורים "לבנים": את המפגש עם תרבות אחרת, ואת היחס הספקני של מורים אחרים כלפיהן.
מורה חובש כיפה המלמד מחשבת ישראל בבית ספר תיכון ממלכתי סיפר על האינטראקציה שלו עם עמיתים חילונים בחדר המורים, ואת המשמעות של זהותו במסגרת המקצוע שהוא מלמד.
שני מורים יהודים המלמדים עברית בבית ספר ערבי במזרח ירושלים, במסגרת אחד הפרויקטים במכון כרם, שיתפו את הקהל בחווייתם כמיעוט יהודי בתוך מיעוט ערבי. רכז המקצוע בבית הספר של המורים הללו סיפר גם הוא על המפגש שלו כערבי שמוצאו מהגליל, עם אוכלוסיית ערביי ירושלים.
בחלק השני של הערב התקיים מופע פלייבק מרגש: השחקנים אספו ממורים בקהל חוויות מההוראה ומחדרי המורים, ושיקפו את המתחים והדילמות שמורים העלו באמצעות קטעי אימפרוביזציה שנתנו פרשנות מלאת תובנות והומור לחוויות שעלו.
מנכ"ל כל ישראל חברים, ד"ר יהודה מימרן, נציג הקרן לירושלים אודי שפיגל, ונציג מנח"י, זימי (יואב זימרן), הביעו את התפעלותם מהתכניות ומפעילותן בעיר ירושלים, ומן הכנס שנתן ביטוי לפעילות הזאת לפני קהל של אנשי חינוך וסטודנטים להוראה. ההדים של הכנס המוצלח ליוו אותנו בימים שאחריו. התגובה שחזרה יותר מכל הייתה "יצאנו יותר אופטימיים".
