מורשה
מי אנחנו
רשת 'מורשה' באה לתת מענה לציבור רחב ומגוון בחברה הישראלית, אשר שואף להעניק לילדיו חינוך יהודי-ערכי המעוגן במסורת היהודית וצומח מתוכה. כנגד מגמת הקיטוב במערכת החינוך המפוצלת לשני זרמים, מאגדת רשת 'מורשה' בתי ספר ממלכתיים וממלכתיים-דתיים ופועלת ליצירת מרחב משותף, המדגיש את רצף הזהויות בחברה הישראלית. רשת מורשה פועלת לטיפוח הוויה יהודית בבית הספר הבאה לידי ביטוי בלמידה יהודית חווייתית, יצירת הזדהות עם מנהגי הבית והקהילה והדגשת ערכים חברתיים. רשת מורשה רואה בערכים החברתיים את הלב של המורשת היהודית ופועלת לקידום ערכים אלו בלימוד ובמעשה בבתי ספר ובקהילה
החזון
מסורת - בית הספר צריך לתת מקום למסורת בית אבא ואימא ולמגוון הקולות היהודיים של קהילות ישראל תוך לימוד חווייתי דרך מעגל החיים ומעגל השנה.
קהילה - מבית הספר נדרש להיות אחד מעמודי התווך המגבשים את הקהילה ובו בזמן לעצב את זהותו על פי אופייה של הקהילה.
יהדות חברתית - העמקת הלימוד בתחומי היהדות החברתית באמצעות תכניות שבמרכזן רגישות לזולת, אחריות חברתית ומחויבות לתיקון עולם, ויישום ערכים אלה בתחומים של מיון תלמידים הנשרה ומיצוי יכולות אישיות.
ציונות ואהבת הארץ - טיפוח הקשר העמוק של העם היהודי לארץ ישראל ולמעשה הציוני על הקהילות השונות המרכיבות את החברה הישראלית.
מצוינות ערכית ולימודית - חינוך למצוינות ערכית, אישית וקבוצתית של כל תלמידי בית הספר תוך שמירה על סולידריות וללא אווירת תחרות.
דיאלוג - פיתוח גישה חינוכית של דו-שיח בין כל השותפים לקהילת בית הספר מתוך אמונה שתרבות דיאלוגית מעודדת לאחריות, חירות, בחירה, יצירתיות ולימוד חווייתי.
קהל היעד
תוכניות מורשה פועלת ב- 42 בתי ספר ברחבי הארץ מחצור בגליל העליון ועד לירוחם בנגב. התוכניות פועלות בבתי ספר יסודיים חטיבות ביניים ותיכונים בהיקפים שונים.
תכנית לבירור שאלת החיים המשותפים לקראת קבלת תעודות
טקס הענקת תעודת זהות לתלמידי כיתות י', הוא טקס מעבר לאומי, המציין קבלת אזרחות ישראלית, המקנה כרטיס כניסה, להשתתפות בחיים האזרחיים של מדינת ישראל, על חובותיה ועל זכויותיה.
מבחינה חוקית, קבלת תעודה הזהות היא אוטומטית, אך מבחינה מהותית, קבלת תעודת זהות מסמלת את קבלת הערכים האזרחיים של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. למרות זאת, אנו עדים להתגברות גילויי הגזענות, תופעות האלימות וחוסר סובלנות בקרב בני נוער, הסותרים את ערכי המדינה. תופעות אלו, קשורות באופן ישיר להכרות סטראוטיפית עם האחר, ובהעדר לגיטימציה לשונות.
תכנית לימודים פורצת דרך לחטיבה העליונה בבית הספר הממלכתי
העוסקת בהגותם של חכמי ישראל בארצות המזרח בעת החדשה לנוכח אתגרי המודרנה.
במהלך השנה, התלמידים מובילי החברותא עוברים הכשרה מטעם מנחה מורשה ורכז בית הספר. בנוסף להכשרה, מתקיים יום עיון שנתי לקבוצות מובילי החברותא מכל רחבי הארץ. מטרת המפגש הארצי היא לפתח את כישורי ההנחיה של התלמידים, לאפשר להם להתנסות בשיתוף עמיתים ולמידה מהצלחות ומאתגרים ולהגביר את תחושת השותפות בתכנית רחבה ומשמעותית.
מטרת הכנס היא להעלות על נס את העשייה הנובעת מראייה חברתית רגישה, מכבדת ויוזמת, ומחוברת ללימוד מקורות יהודיים. במהלך תהליך בירור שעורך הצוות החינוכי בבית הספר נקבעות אמות מידה ברורות למעשים המבטאים מצוינות יהודית-חברתית. מתוך כלל הפעילויות המבטאות תפישה זו במרחב הבית ספרי, נבחרת פעילות אחת, וזו מייצגת את בית הספר בכנס הארצי. בכנס שותפים מנהלים, מורים, תלמידים והורים וכולם לומדים בצוותא ממרצים ומהתלמידים זוכי האות.
עובדי המנהלה אמנם אינם מורים, אך אנו בתכנית מורשה רואים בהם אנשי חינוך הלוקחים חלק משמעותי ביצירת הסביבה החינוכית של בית הספר. מטרת יום העיון היא להטמיע תפיסה זו בקרב העובדים ובקרב קהילת בית הספר. יום העיון מוקדש לדיון בסוגיות חינוכיות ובחינת מרחבי ההשפעה האפשריים של עובדי המנהלה בבית הספר, בהיותם צומת מפגש חשוב עם תלמידים, הורים ומורים.
השיעור האחרון בתכנית הוא שוב שיעור משותף עם ההורים. אנו מזמינים את ההורים לאסוף יחד עם התלמידים תובנות משנת הבר/בת מצווה, לחשוב על משמעות התאריך הזה בחייהם, וכיצד באים לידי ביטוי התבגרות ולקיחת אחריות. כמו כן, אנו מבקשים לגעת בנושא הדרך לחגוג את בר/בת מצווה. המקורות בדף הלימוד כוללים משנה מפרקי אבות וציטוטים בני זמננו: דבריו של קובי אוז על חגיגת בר מצווה שלו וקטע מיומנה של אנה פרנק ובו מחשבות על ההתבגרות ומשמעותה. מתוך החוברת "מעגלי דרך-תכנית לבני ובנות מצוה".
אנו מניחים שרוב התלמידים נולדו בארץ, ושהחיים במדינה יהודית בארץ ישראל נראים להם מובנים מאליהם. בשיעור זה, שהוא לב העיסוק בזהות הלאומית, אנו מבקשים לעסוק בעלייה לארץ ובמניעיה, ובאתגר המתמשך שהחיים במדינה מציבים בפני צעיריה. דף הלימוד לשיעור מתרכז בשני מקורות: הפיוט 'למולדת שובי רוני' ו'מגילת העצמאות', שנלמדה בכתה במהלך שיעורי תרבות ישראל. הפיוט הוא כלי ביטוי יהודי עתיק, ואילו מגילת העצמאות היא מקור ציוני-מודרני. במערך אנו מבקשים לסייע לתלמיד לבחון את הקשר בין המקורות ולהראות לו חיבורים אפשריים בין ישן לחדש, בין מסורת למודרנה. מתוך חוברת "מעגלי דרך-תכנית לבני ובנות מצוה".
מעשה ההתנדבות לוקח כל תלמיד ותלמידה למחוזות לא מוכרים, שבהם הוא נדרש להיות פעיל ויוזם ומתמודד מול קשיים של אחרים (לימודיים, כלכליים או רגשיים). חוויות אלו יכולות לבנות ולעצב את עולמם של התלמידים, לשם כך חשוב להעלות למודעות את מה שקיבלו ממעשה ההתנדבות, ויש לתת מקום לפריקת חוויות מהתמודדות חדשה זו, קשות או משמחות. בשיעור זה יש חלק לימודי של בית מדרש על הנתינה ועל ממדיה השונים, וחלק נוסף המוקדש לשיתוף בחוויות. לכן הפעם האסיף הוא ארוך במיוחד. ניתן כמובן לחלק את שני החלקים לשני שיעורים נפרדים.
שיעור זה פותח את מעגל הזהות הקהילתית. הכניסה לנושא החדש מצריכה אותנו לבחון את שני המושגים 'קהילה' ו'נתינה' ואת הקשר ביניהם. לב המעגל הוא התנדבות התלמידים, ולכן בשיעורים העיוניים ננסה להפוך את המושגים לרלוונטיים לתלמיד ולעורר את הרצון להתנסות בדבר האמתי. בשיעור התלמידים יקראו על דרכו של הרב אריה לוין בנתינה לאחרים, וילמדו מדברי הרב ישועה ללום על המגוון האנושי בחברה והצורך לתת למי שאין לו. מתוך חוברת "מעגלי דרך".
שיעור זה פותח את תהליך העבודה המעשית לחקר המסורת המשפחתית. היכרות עם המשפחה, תולדותיה ומסורותיה היא ציר מרכזי בגיבוש הזהות האישית של התלמידה, לכן במסגרת התכנית אנו מקדישים לכך מקום נכבד. בשיעור זה התלמידים יעצבו את העץ המשפחתי שלהם ויבחרו נושא לעבודת חקר על מסורת משפחתית אחת. מתוך חוברת "מעגלי דרך".
כל דור מוסר לדורות הבא אחריו מנהגים, אמונות, ערכים ודפוסי חיים. כל דור בוחר (במודע או שלא במודע) מה ממסורת זו יקיים בחייו, כיצד יעשה זאת ומה יעביר לדורות הבאים. גם אלה המורדים במסורת ובוחרים בדרך חדשה, למעשה מגיבים למורשתם ומושפעים ממנה. בשיעור זה אנו מבקשים להעלות למודעות את העברת המסורת ואת אחריותם של התלמידים, כיום ובבגרותם, לקחת חלק מושכל בתהליך משמעותי זה. מתוך החוברת "מעגלי דרך"
בגיל ההתבגרות משתנה מקומה של המשפחה בחייהם של מתבגרים רבים. הם מבקשים להגדיר את עצמם בנפרד ממשפחתם, ולעיתים בשינוי מהותי ממנה. בשיעור הפתיחה למעגל הזהות המשפחתית אנו מבקשים מהתלמידים להכיר במקומה של המשפחה בחייהם ובעיצוב זהותם, וגם באפשרות שלהם להשפיע על משפחתם. בשיעור זה הלימוד איננו סביב דף לימוד. במוקד החברותא עומדות תמונות המציגות פנים שונות של מוסד המשפחה, שבאמצעותן אנו מבקשים לעורר מחשבה ודיון אישי וקבוצתי. מתוך החןברת "מעגלי דרך"