מורשה
מי אנחנו
רשת 'מורשה' באה לתת מענה לציבור רחב ומגוון בחברה הישראלית, אשר שואף להעניק לילדיו חינוך יהודי-ערכי המעוגן במסורת היהודית וצומח מתוכה. כנגד מגמת הקיטוב במערכת החינוך המפוצלת לשני זרמים, מאגדת רשת 'מורשה' בתי ספר ממלכתיים וממלכתיים-דתיים ופועלת ליצירת מרחב משותף, המדגיש את רצף הזהויות בחברה הישראלית. רשת מורשה פועלת לטיפוח הוויה יהודית בבית הספר הבאה לידי ביטוי בלמידה יהודית חווייתית, יצירת הזדהות עם מנהגי הבית והקהילה והדגשת ערכים חברתיים. רשת מורשה רואה בערכים החברתיים את הלב של המורשת היהודית ופועלת לקידום ערכים אלו בלימוד ובמעשה בבתי ספר ובקהילה
החזון
מסורת - בית הספר צריך לתת מקום למסורת בית אבא ואימא ולמגוון הקולות היהודיים של קהילות ישראל תוך לימוד חווייתי דרך מעגל החיים ומעגל השנה.
קהילה - מבית הספר נדרש להיות אחד מעמודי התווך המגבשים את הקהילה ובו בזמן לעצב את זהותו על פי אופייה של הקהילה.
יהדות חברתית - העמקת הלימוד בתחומי היהדות החברתית באמצעות תכניות שבמרכזן רגישות לזולת, אחריות חברתית ומחויבות לתיקון עולם, ויישום ערכים אלה בתחומים של מיון תלמידים הנשרה ומיצוי יכולות אישיות.
ציונות ואהבת הארץ - טיפוח הקשר העמוק של העם היהודי לארץ ישראל ולמעשה הציוני על הקהילות השונות המרכיבות את החברה הישראלית.
מצוינות ערכית ולימודית - חינוך למצוינות ערכית, אישית וקבוצתית של כל תלמידי בית הספר תוך שמירה על סולידריות וללא אווירת תחרות.
דיאלוג - פיתוח גישה חינוכית של דו-שיח בין כל השותפים לקהילת בית הספר מתוך אמונה שתרבות דיאלוגית מעודדת לאחריות, חירות, בחירה, יצירתיות ולימוד חווייתי.
קהל היעד
תוכניות מורשה פועלת ב- 42 בתי ספר ברחבי הארץ מחצור בגליל העליון ועד לירוחם בנגב. התוכניות פועלות בבתי ספר יסודיים חטיבות ביניים ותיכונים בהיקפים שונים.
שיעור זה הוא הראשון בסדרת שיעורים העוסקים בכבוד האדם. השיעור הוא חלק מסדרת השיעורים 'כבוד האדם' אך יכול גם לעמוד בפני עצמו. בשיעור נגדיר מהו כבוד ונקרא את הסיפור 'הצלקת' מאת יאנוש קורצ'אק, העוסק ביחס לתלמיד ממוצא זר בבית הספר הפולני.
גליונות המוקדשים להוראת פיוטים סביב לוח השנה העברי המתאימים לכל בתי הספר.
בקשת גשמים היא מוטיב חוזר בתפילה. פיוטים רבים שוזרים סיפורי מים ומבקשים על הגשם. בשיעור זה נעסוק בפיוט "אל חי יפתח אוצרות שמים" המושר במספר קהילות.
הנושא השנתי לשנה"ל תשע"ד 'האחר הוא אני' מזמן דיון ב'אחרים' מסוגים שונים. אנו מבקשים למקד את תשומת הלב ב'אחרים' היושבים עמנו בכיתה. לפניכם הצעה למהלך מובנה ללימוד הנושא.
השונה אינו רחוק מאתנו בכל אחד יש משהו שיכול לאפיין אותו כשונה. כיצד השונות שלנו מתקבלת בחברה, מה הערך לחברה בקבלת השונה.
בשיעור נברר מתי נחוץ לנו חבר, מי הוא חבר טוב, ובאילו דרכים מתבטאת החברות. נעשה זאת ע"י ציורים אישיים, ולימוד מקורות שונים
השיעור מתבסס על גיליון מדרשיר לחנוכה, בו בחרנו להציג את פיוט "יה הצל יונה" שהציב את היונה כסמל לשאיפה לגאולה ולשלום. נלמד על היונה כמייצגת את עם ישראל ואת השלום מתוך שיר השירים רבה.
השיעור מתבסס על גיליון מדרשיר לחנוכה, בו בחרנו להציג פיוט "יה הצל יונה" ואת הפיוט האשכנזי 'מעוז צור'. נשווה את המוטיב המרכזי של כל פיוט ונדון בזכרון והשכחה בחברה הישראלית.
בחנוכה אנו מודים "על הניסים ועל הנפלאות". בשיעור זה נברר מהו נס ומי גורם לו: כח עליון, מעשה האדם, תפילה? נבחן האם קורים לנו היום ניסים. נעיין במקורות לחנוכה ולפורים ונצפה בשני סרטים: קטע מ'אושפיזין' ו'האיש ההולך על החבל'.
בכ"ט בחשוון, יחול חג הסיגד אותו יהודי אתיופיה נוהגים לחגוג בכל שנה בעליה לירושלים. המהלך המוצע מאפשר ללמוד על משמעות החג ומנהגיו דרך תחנות. למידה חווייתיות: תפזורת, למידה מתמונות, שירה ויצירה סביב שיר עם ממסורת יהדות אתיופיה.
בגיליון מדרשיר לחנוכה נפגוש את הפיוט "יה הצל יונה" לצד השיר "יונה עם עלה של זית", שבשניהם נצבת היונה כסמל לגאולה (מהגלות) או לשלום (בארץ). נעמוד על השווה והשונה ביניהם.
מגמות מתגברות של התמקדות בהישגיים האישיים לצד התרופפות ערכי סולידריות וקהילתיות בחברה ישראלית, משתקפות במרחב החינוכי לעיתים קרובות. בתי ספר נוטים לנהל סדר יום חינוכי המרוכז בקידום הישגים אישיים תוך דחיקת השיח הערכי חברתי. בהעדר שפה ערכית משותפת וקהילה תומכת, נמנעת מהתלמיד תחושת שייכות ואחריות כלפי האחר וכלפי הקהילה. תכנית מורשה פועלת להחזרת השיח הערכי-חברתי למרכז ההוויה הבית ספרי, במטרה לפתח קהילת חיים מיטבית הפועלת מתוך תחושת שייכות וערבות הדדית. 'קהילה של ערבות'.