מורשה
מי אנחנו
רשת 'מורשה' באה לתת מענה לציבור רחב ומגוון בחברה הישראלית, אשר שואף להעניק לילדיו חינוך יהודי-ערכי המעוגן במסורת היהודית וצומח מתוכה. כנגד מגמת הקיטוב במערכת החינוך המפוצלת לשני זרמים, מאגדת רשת 'מורשה' בתי ספר ממלכתיים וממלכתיים-דתיים ופועלת ליצירת מרחב משותף, המדגיש את רצף הזהויות בחברה הישראלית. רשת מורשה פועלת לטיפוח הוויה יהודית בבית הספר הבאה לידי ביטוי בלמידה יהודית חווייתית, יצירת הזדהות עם מנהגי הבית והקהילה והדגשת ערכים חברתיים. רשת מורשה רואה בערכים החברתיים את הלב של המורשת היהודית ופועלת לקידום ערכים אלו בלימוד ובמעשה בבתי ספר ובקהילה
החזון
מסורת - בית הספר צריך לתת מקום למסורת בית אבא ואימא ולמגוון הקולות היהודיים של קהילות ישראל תוך לימוד חווייתי דרך מעגל החיים ומעגל השנה.
קהילה - מבית הספר נדרש להיות אחד מעמודי התווך המגבשים את הקהילה ובו בזמן לעצב את זהותו על פי אופייה של הקהילה.
יהדות חברתית - העמקת הלימוד בתחומי היהדות החברתית באמצעות תכניות שבמרכזן רגישות לזולת, אחריות חברתית ומחויבות לתיקון עולם, ויישום ערכים אלה בתחומים של מיון תלמידים הנשרה ומיצוי יכולות אישיות.
ציונות ואהבת הארץ - טיפוח הקשר העמוק של העם היהודי לארץ ישראל ולמעשה הציוני על הקהילות השונות המרכיבות את החברה הישראלית.
מצוינות ערכית ולימודית - חינוך למצוינות ערכית, אישית וקבוצתית של כל תלמידי בית הספר תוך שמירה על סולידריות וללא אווירת תחרות.
דיאלוג - פיתוח גישה חינוכית של דו-שיח בין כל השותפים לקהילת בית הספר מתוך אמונה שתרבות דיאלוגית מעודדת לאחריות, חירות, בחירה, יצירתיות ולימוד חווייתי.
קהל היעד
תוכניות מורשה פועלת ב- 42 בתי ספר ברחבי הארץ מחצור בגליל העליון ועד לירוחם בנגב. התוכניות פועלות בבתי ספר יסודיים חטיבות ביניים ותיכונים בהיקפים שונים.
ספר לימוד ל'תרבות ישראל ומורשתו' כיתה ח'
הספר כתוב בהתאם לתכנית תרבות ישראל ומורשתו לכיתה ח' של משרד החינוך.
ימי אלול ותשרי הינם ימים של פתיחת שערי שמים, לשם כך נוהגים לתקוע בשופר. במהלך הלימוד נעמוד על מקומו של השופר בחגי תשרי ונבחן ביחד דרכים נוספות המסייעות ביצירת הרגשה של קרבה בין האדם לאלוקיו.
בימי אלול ותשרי מכין האדם את עצמו למשפט בפני האל. אחת ממידותיו של שופט בכלל ושל הקב"ה בפרט היא מידת הרחמים. אנו מבקשים לבחון מה משמעותה של מידת הרחמים וכיצד מידה זו באה לידי ביטוי במעשינו כבני אדם. נכיר את מידת הרחמים דרך פיוט מרכזי בימי הסליחות והדין העוסק במידותיו של האל.
התפילה היהודית היא תפילה של ציבור אך יש בה גם מקום ליחיד להביע את המיוחד בו. תפילת הרבים מצריכה שיתוף, כוונה ועוד. בשיעור זה נבחן את המיוחד בתפילת הציבור דרך לימוד פיוטי תפילה המושרים בעדות ישראל השונות. לבחון מה מיוחד בפיוט הנאמר בציבור ומהי משמעותו לאדם הפרטי.
חודש אלול הינו חודש של חשבון נפש. מקובל כי שם החודש 'אלול' הינו ראשי תיבות של הפסוק "אני לדודי ודודי לי". בשיעור זה אנו מבקשים מהתלמיד לבחון את משמעות הפסוק עבורו וכן לבחון מקורות נוספים לשם החודש אשר כולם מתייחסים לממדים שונים של חשבון נפש שעושה היחיד מול עצמו ומול החברה הסובבת אותוות
תוכנית לימודים ביהדות חברתית לחטיבות ביניים
התכנית עוסקת בסוגיות של יהדות חברתית במעגלים מתרחבים, מכבוד האדם וסביבתו, לחברת התלמידים בבית הספר, ולשאלות של צדק בכלל.
תוכנית לימוד ביהדות חברתית לבי"ס יסודי
מערכי השיעור בחוברת עוסקים בשאלות של ערבות הדדיית ואכפתיות לזולת המעסיקים ילדים בבית הספר היסודי.
הטבע מחזורי, אך גם בתוך מחזוריות זו ניתן להצביע על נקודות התחדשות. לאורך הדורות היו קשורות הבקשות לשנה החדשה במערכת הטבע הארץ-ישראלית ובראש ובראשונה לירידת גשמים. הבקשות נאמרו במסגרת התפילה היומיומית אך גם במסגרת תפילת יום הכפורים. הלימוד מזמן התבוננות אל ההתחדשות היומיומית של האדם, אל חשיבות הפרנסה בעבר וכיום ואל יכולת השפעתו של הציבור על חלוקת המשאבים.
חודש אלול הינו חודש הרחמים והסליחות, אחת הדרכים המרכזיות לבקשת סליחה היא שירת הפיוטים.
בשיעור זה יכירו התלמידים את הפיוט 'אדון הסליחות' ויבחנו את משמעותה של הסליחה עבורם.
ראש השנה העברי איננו רק נקודת ציון טכנית בלוח השנה. עונת הסתיו בה חל ראש השנה מהווה נקודת התחלה לחקלאות הישראלית ולמצוות הנובעת ממנה. התחדשות הטבע בעונה זו מדגישה את יכולת ההתחדשות של האדם ואת מקומו המיוחד של מי שבוחר לשנות ולהשתנות. הדבר בולט על רקע ראשי שנים נוספים שהיו נהוגים במסורת היהודית (מסכת ר"ה). בשיעור זה נבחן אלו חידושים יכולים להשפיע לטובה על חיינו האישיים ועל חיי החברה כולה.
יום הכפורים מהווה את שיאם של עשרת ימי תשובה. זהו יום בו שלובים החשש מפני גזר הדין לצד האמונה כי האל הוא רחום וסולח. בלימוד משותף של הורים וילדים, ננסה לבחון מה הקשר בין הפיוט הפותח את הסליחות 'בן אדם מה לך נרדם' ובין ספר יונה, וכיצד מבטא חיבור זה את החזרה בתשובה.
חודש אלול מכונה במסורת היהודית חודש הרחמים והסליחות. עצם היכולת להיות בעל תשובה מבטאת את אמונת יהדות באדם – האדם תמיד יכול לשוב אל עצמו אל הטוב שבו ולזנוח את הדרך הרעה. התשובה היא תנאי מקדים והכרחי לבקשת הסליחה. רק כאשר האדם מתחרט על מעשיו ומעיד על עצמו כי לא יחזור עליהם הוא יכול לבקש ממושא הפגיעה כי יסלח. השיעור בוחן מהי תשובה ומהם האתגרים בבקשת סליחה ובקבלתה.