מורשה
מי אנחנו
רשת 'מורשה' באה לתת מענה לציבור רחב ומגוון בחברה הישראלית, אשר שואף להעניק לילדיו חינוך יהודי-ערכי המעוגן במסורת היהודית וצומח מתוכה. כנגד מגמת הקיטוב במערכת החינוך המפוצלת לשני זרמים, מאגדת רשת 'מורשה' בתי ספר ממלכתיים וממלכתיים-דתיים ופועלת ליצירת מרחב משותף, המדגיש את רצף הזהויות בחברה הישראלית. רשת מורשה פועלת לטיפוח הוויה יהודית בבית הספר הבאה לידי ביטוי בלמידה יהודית חווייתית, יצירת הזדהות עם מנהגי הבית והקהילה והדגשת ערכים חברתיים. רשת מורשה רואה בערכים החברתיים את הלב של המורשת היהודית ופועלת לקידום ערכים אלו בלימוד ובמעשה בבתי ספר ובקהילה
החזון
מסורת - בית הספר צריך לתת מקום למסורת בית אבא ואימא ולמגוון הקולות היהודיים של קהילות ישראל תוך לימוד חווייתי דרך מעגל החיים ומעגל השנה.
קהילה - מבית הספר נדרש להיות אחד מעמודי התווך המגבשים את הקהילה ובו בזמן לעצב את זהותו על פי אופייה של הקהילה.
יהדות חברתית - העמקת הלימוד בתחומי היהדות החברתית באמצעות תכניות שבמרכזן רגישות לזולת, אחריות חברתית ומחויבות לתיקון עולם, ויישום ערכים אלה בתחומים של מיון תלמידים הנשרה ומיצוי יכולות אישיות.
ציונות ואהבת הארץ - טיפוח הקשר העמוק של העם היהודי לארץ ישראל ולמעשה הציוני על הקהילות השונות המרכיבות את החברה הישראלית.
מצוינות ערכית ולימודית - חינוך למצוינות ערכית, אישית וקבוצתית של כל תלמידי בית הספר תוך שמירה על סולידריות וללא אווירת תחרות.
דיאלוג - פיתוח גישה חינוכית של דו-שיח בין כל השותפים לקהילת בית הספר מתוך אמונה שתרבות דיאלוגית מעודדת לאחריות, חירות, בחירה, יצירתיות ולימוד חווייתי.
קהל היעד
תוכניות מורשה פועלת ב- 42 בתי ספר ברחבי הארץ מחצור בגליל העליון ועד לירוחם בנגב. התוכניות פועלות בבתי ספר יסודיים חטיבות ביניים ותיכונים בהיקפים שונים.
הנתינה היא ערך חשוב במורשת ביהדות. ערך זה מעמיק את ההיכרות של התלמידים עם דרכי הנתינה לעני ולנזקק ומציע דרכים מגוונות לעשיה זו (מתן צדקה, שותפות עם העני, פתיחת הלב), בהתבסס על מקורות יהודיים ואחרים. זהו המערך הראשון משניים העוסק במתן צדקה.
ערך הנתינה הוא אחד הערכים הבסיסיים ביהדות. המערך מאיר את החשיבות של ערך הנתינה באמצעות מתן צדקה לעני ולאביון, בהתבסס על הסיפור התלמודי של מר עוקבא. זהו המערך הראשון משניים העוסק במתן צדקה.
יצירת חברות טובה בין התלמידים/ות בכיתה, הינה אחת מהמטרות החינוכיות החשובות של מורים ומחנכים. בשיעור זה נבחן מהי חברות וכיצד ניתן להעמיקה? נכיר תפיסות שונות להגדרת החברות ונבחן האם אנו פועלים לפיהם.
בשיעור זה נבחן את המושג 'חברות' נברר מי הוא החבר הטוב ואיך מתנהג חבר טוב? בעזרת המקורות היהודים נלמד על מגוון רחב של דפוסי התנהגות טובה וחברות.
בשיעור זה נעסוק בשאלה מהו "עוני"? האם עוני הוא דבר מוחלט או תלוי מקום וחברה? האם כל מי שרואה את עצמו כאדם עני הוא אכן עני? ננסה לענות על שאלות אלו בעזרת המקורות התלמודיים. יחידה זו הינה יחידת לימוד שניה מבין שתים העוסקת בהגדרת קו העוני מתוך החוברת 'קשרים'.
הנתונים העוסקים בקו העוני מצביעים על כך שכל ילד חמישי במדינת ישראל, חי בעוני. מה המשמעות של עוני? כיצד מגדירים מיהו עני? על סוגיות אלו נענה בהרחבה בשיעורים הבאים. יחידה זו הינה יחידה ראשונה מבין שתי יחידות העוסקות בהגדרת קו העוני מתוך החוברת "קשרים".
מהי החשיבות של הביטוי: 'אהוב שלום ורודפיהו', מדוע אנו שואפים לשלום? בשיעור זה נלמד מה יוכלו התלמידים לעשות בכדי להשכין שלום בין הניצים בבית הספר ונעלה דרכים ואפשרויות להשכנת שלום בין באי הכיתה, דרך המקורות השונים על אהרון משכין השלום.
בחברה שלנו ריב ומדון מתרחשים בשפע. בשיעור זה נסתייע בסיפור מבית אמא בכדי ללמוד כיצד משכינים שלום. נסיים את השיעור בהצעות יישומיות להשכנת שלום בין באי הכיתה.
ביקור חולים הוא ערך חשוב במורשת היהודית. המערך מדגיש את הערך הרגשי והחברתי הטמונים בקיום מצווה זו, על ידי שימוש בסיפור תלמודי על רבי עקיבא ובמקורות בני זמננו. ובנוסף המערך מעלה רעיונות לקיום המצווה על ידי התלמידים.
שיעור זה הוא הרביעי בסדרת שיעורים העוסקים בכבוד האדם. השיעור עוסק בפגיעה בכבוד ע"י רשויות המדינה. התלמידים מתבקשים לאסוף פגיעות כאלו. מתאים כסיכום לסדרת השיעורים 'כבוד האדם' או כשיעור בפני עצמו.
שיעור זה הוא השלישי בסדרת שיעורים העוסקים בכבוד האדם. השיעור הוא חלק מסדרת השיעורים 'כבוד האדם' אך יכול גם לעמוד בפני עצמו. בשיעור זה אנו רואים פגיעות בכבוד האדם בשל הבדלים במנהגים של בני קהילות שונות.
שיעור זה הוא השני בסדרת שיעורים העוסקים בכבוד האדם ובו נעסוק בשמירת הכבוד בין חברים, בעזרת משניות מפרקי אבות. התלמידים מתבקשים לקשר את המקורות לחייהם ע"י המחזת אירועים.