ההגדה פותחת במילים: "הא לחמא עניא". בשיעור זה נעיין בפתיחת ההגדה, ונברר מדוע בחרו לפתוח בה את ליל הסדר. נדגיש את הקשר בין זכרון העבר לבין המעשים שלנו בהווה, ונחשוב איך לבטא את דאגתנו לזולת בחג הפסח. 

במגילה נאמר שעם ישראל "מפוזר ומפורד בין העמים". כדי לתקן את הגזירה, מכנס מרדכי את היהודים לפעולה משותפת. בפירוד וכינוס בשעת צרה נעסוק בשיעור זה. מכאן ניתן להמשיך לשיעור "ערבות הדדית בפורים". 
זהו אחד מסדרת שיעורים שפותחו בכל ישראל חברים עבור רשת אליאנס לבתי הספר באירופה, במסגרת 'הפרוייקט האירופי'.

בפורים אנו חוגגים בשמחה את ההצלה מגזירת ההשמדה ואת 'נהפוך הוא' ממצוקה לישועה. בשיעור זה אנו בוחנים מה משמח אותנו בחיינו בעבר ובהווה, ואיך נוכל לשמוח כשנשמח אחרים.
זהו אחד מסדרת שיעורים שפותחו בכל ישראל חברים עבור רשת אליאנס לבתי הספר באירופה, במסגרת 'הפרוייקט האירופי'.

הגמרא קובעת כי בפורים 'חייב אדם להשתכר עד שלא ידע להבחין בין ארור המן לבין ברוך מרדכי.
מה פשר חובה זו? איזה מקום יש ליין ולשתייתו במורשת היהודית? איך נדע מתי לעצור בשתיה?
בשאלות אלו ואחרות עוסק שיעור זה.
זהו אחד מסדרת שיעורים שפותחו בכל ישראל חברים עבור רשת אליאנס לבתי הספר באירופה, במסגרת 'הפרוייקט האירופי'.

הקמת המרכז למנהיגות יהודית- חברתית "ממזרח שמש"

זכור לי הרגע בו קיבל המונח "יהדות חברתית" קיום עצמאי. ישבנו דני דניאלי (אז מנהל פרויקטים) ואני, במשרדי קרן אבי חי. דני הרים את ראשו מתוך הדו"ח התקופתי אותו הגשתי, אחד מני מספר דוחות במסגרת שנת המחקר שלי (1999). הוא הביט בי ואמר "יהדות חברתית... זה מוצא חן בעיני" ברגע זה המונח התקבע ונפרד מהטקסט אותו כתבתי אל החיים עצמם. הייתה זו פעם ראשונה ששמעתי מישהו אחר, חוץ ממני, משתמש בביטוי זה. אפילו לי הוא נשמע אז מעט זר ומאולץ. את הרגע המדויק שבו הבנתי שאני יכול לבטא רבות מתפיסותיי היהודיות תחת השם של 'יהדות חברתית', לא חוויתי כרגע מרגש או כרגע בכלל.