שיעור "גמישות ההלכה" הוא שיעור מבוא לנושא שבו תיבחן סוגיית ההלכה מול תמורות הזמן, והמתח בין נצחיות להשתנות המובנה בסוגיה זו. בשיעור זה נפגוש תפיסות שונות של ההלכה על הרצף שבין גמישות לאי-גמישות ונתעמק בתשובתו של הרב חיים דוד הלוי "הצורך בחידושי הלכה לפתרון בעיות שהזמן גרמן" - תשובה שמנסחת את תפיסת רוב-רובם של הפוסקים הספרדים-מזרחים ביחס לגמישותה של ההלכה.

השיעור מעמת בין שתי גישות שונות של לימוד – גישת הפלפול והגישה המתמקדת בהלכה למעשה, המשקפות באופן כללי הבדלים בין המסורת האשכנזית למסורת הספרדית-מזרחית

תוכנית לימודים ביהדות חברתית לחטיבות ביניים

התכנית עוסקת בסוגיות של יהדות חברתית במעגלים מתרחבים, מכבוד האדם וסביבתו, לחברת התלמידים בבית הספר, ולשאלות של צדק בכלל.

הטבע מחזורי, אך גם בתוך מחזוריות זו ניתן להצביע על נקודות התחדשות. לאורך הדורות היו קשורות הבקשות לשנה החדשה במערכת הטבע הארץ-ישראלית ובראש ובראשונה לירידת גשמים. הבקשות נאמרו במסגרת התפילה היומיומית אך גם במסגרת תפילת יום הכפורים. הלימוד מזמן התבוננות אל ההתחדשות היומיומית של האדם, אל חשיבות הפרנסה בעבר וכיום ואל יכולת השפעתו של הציבור על חלוקת המשאבים.

ראש השנה העברי איננו רק נקודת ציון טכנית בלוח השנה. עונת הסתיו בה חל ראש השנה מהווה נקודת התחלה לחקלאות הישראלית ולמצוות הנובעת ממנה. התחדשות הטבע בעונה זו מדגישה את יכולת ההתחדשות של האדם ואת מקומו המיוחד של מי שבוחר לשנות ולהשתנות. הדבר בולט על רקע ראשי שנים נוספים שהיו נהוגים במסורת היהודית (מסכת ר"ה). בשיעור זה נבחן אלו חידושים יכולים להשפיע לטובה על חיינו האישיים ועל חיי החברה כולה.

חודש אלול מכונה במסורת היהודית חודש הרחמים והסליחות. עצם היכולת להיות בעל תשובה מבטאת את אמונת יהדות באדם – האדם תמיד יכול לשוב אל עצמו אל הטוב שבו ולזנוח את הדרך הרעה. התשובה היא תנאי מקדים והכרחי לבקשת הסליחה. רק כאשר האדם מתחרט על מעשיו ומעיד על עצמו כי לא יחזור עליהם הוא יכול לבקש ממושא הפגיעה כי יסלח. השיעור בוחן מהי תשובה ומהם האתגרים בבקשת סליחה ובקבלתה.