ממזרח שמש
השיעור "היחס למחללי שבת - צירוף למניין" עוסק בסוגיית צירופם למניין של מחללי שבת. זוהי סוגיה טעונה ומורכבת, שכן בבסיסה נמצאת השאלה: מי כלול בכלל ישראל, מי בפנים ומי בחוץ, ואיך להתייחס למסורתיים בהקשר הזה. על שאלה זו נלמד את תשובת הרב חיים דוד הלוי - נראה כיצד מתמודד הרב בהקשרים הלכתיים עם שיקולים חברתיים של הכלה והימנעות מהוצאה מן הכלל.
מזרח שמש הוא בית מדרש למנהיגות חברתית, ברוח מסורת ישראל ובהשראת מורשת יהודי המזרח. ממזרח שמש יוזם מוקדי לימוד ועשייה של צעירים וסטודנטים, ומפתח מנהיגות קהילתית בעיקר בפריפריה הגיאוגרפית-חברתית של מדינת ישראל. בקבוצות שלנו לומדים מקורות יהודיים, שמחוללים צמחיה אישית, בתהליך קבוצתי, ומניעים לעשייה קהילתית חברתית. ממזרח שמש הוקם בשנת 2000 ע"י קרן אבי חי ואליאנס: כל ישראל חברים. ממזרח שמש אינו תופס את לימוד המקורות רק כמקור השראה, ולאו דווקא כמקור סמכות, אלא כחולייה בשרשרת. נאמן לסיפור היהודי כפי שנמסר בדורות עברו, ובו בזמן פתוח לפרשנות כפי שראויה להימסר לדור הבא. מחויב לקיים, חופשי בחיפוש.
התוכנית להכשרת מנהיגות צעירה
מערכי שיעור המזמינים את הלומדים להתבונן במורכבות של סוגיית העוני, תוך הכרת המציאות החברתית ובחינת דרכים לשינוי.
מערכי מפגש ולימוד
בסוגיות חינוך וצדק בישראל
מערכי שיעור העוסקים בחיזוק הורים מול גורמי חינוך, תוך לימוד מקורות מן המסורת היהודית ותהליך קבוצתי.
במהלך השיעור נבחן מה מאפשר לתרגם חלום לשפת המעשה ולהפוך אותו לאבן דרך בשינוי חברתי. השיעור מפגיש את הלומדים עם המונחים "חלום" ו"חזון", ומתמודד עם סוגיות הקשורות בגיבוש של חזון.
המסורת היהודית מעניקה מעמד מיוחד לדיבור. בריאת העולם לא נעשתה בעמל ובידיעה אלא באמירה. דיבור ודיאלוג משמשים כוח מניע ליצירה ותיקון. תאוריות לשינוי חברתי רואות בדיבור כלי מרכזי לעיצוב התודעה ולהנעה לפעולה.
השיעור פורט את מושג המנהיגות לשאלות קונקרטיות המעסיקות את החברים בקבוצה. בכך הוא מקרב את נושא המנהיגות לכל אחד ואחד מהמשתתפים והופך אותו לרלוונטי עבורם.
השיעור מזמין את הלומדים להתבוננות פנימית אל מול המציאות החברתית.
השיעור עוסק בהכרה בפער בין מה שיש לבין מה שיכול להיות, בין הרצוי למצוי, ובדרכים להתמודד עם הפער הזה.
המקורות והדיון הקבוצתי מתמקדים בדילמות העולות מן הפער שבין אידאל ומציאות.
שיעור "גמישות ההלכה" הוא שיעור מבוא לנושא שבו תיבחן סוגיית ההלכה מול תמורות הזמן, והמתח בין נצחיות להשתנות המובנה בסוגיה זו. בשיעור זה נפגוש תפיסות שונות של ההלכה על הרצף שבין גמישות לאי-גמישות ונתעמק בתשובתו של הרב חיים דוד הלוי "הצורך בחידושי הלכה לפתרון בעיות שהזמן גרמן" - תשובה שמנסחת את תפיסת רוב-רובם של הפוסקים הספרדים-מזרחים ביחס לגמישותה של ההלכה.
השיעור "העוסקת בתורה לשמה" מברר את משמעות המושג "תורה לשמה", תוך התמקדות בסוגיית לימוד תורה לנשים. בשיעור זה נלמד מקורות שונים העוסקים במשמעות של תורה לשמה, את המחלוקת בין בן עזאי לבין רבי אליעזר בשאלה האם חובה או אסור ללמד תורה לבנות, ולבסוף - את דרשת הרב יוסף משאש. דרשה זו מתמודדת עם השאלה דרך סיפורן של שתי נשים, האחת בעיר אלג'יריה והשנייה בעיר תלמסאן, שרצו להקדיש את חייהן ללימוד תורה והצליחו לממש את רצונן. גם נשאל האם עמדת הרב בדרשה מייצגת עמדה עקרונית כוללת על לימוד תורה לנשים, מעבר ליחסו אל שני מקרים ספציפיים ונדירים אלה של נשים שהקדישו את חייהן לתורה.
השיעור מעמת בין שתי גישות שונות של לימוד – גישת הפלפול והגישה המתמקדת בהלכה למעשה, המשקפות באופן כללי הבדלים בין המסורת האשכנזית למסורת הספרדית-מזרחית
השיעור מזמן ללומדים בחינה משותפת של עמדותיהם בשאלות מהו בית מדרש? איך לומדים תורה? איזה סוג לומד היו רוצים להיות? ואלו סוגי לומדים היו רוצים לפגוש?