ממזרח שמש
בשנים האחרונות מקבל תיקון ליל שבועות פנים חדשות, ורבים המתקהלים בלילה הזו, ללמוד ממקום שליבם חפץ. ויש זריזים המקדימים לפני ליל שבועות, ולומדים מעין תיקון לכלל ישראל, וחוזרים ולומדים התיקון כפי שהנהיגונו אבותינו.
בשנים האחרונות מקבל תיקון ליל שבועות פנים חדשות, ורבים המתקהלים בלילה הזו, ללמוד ממקום שליבם חפץ. ויש זריזים המקדימים לפני ליל שבועות, ולומדים מעין תיקון לכלל ישראל, וחוזרים ולומדים התיקון כפי שהנהיגונו אבותינו.
"הימים ימי סליחות, ונהגו להתחזק באהבת ישראל, שאין לך דבר גדול מאהבת ישראל לעורר רחמים, ולהטות הדין כלפי החסד. שכל ישראל בחזקת כשרים הם, ויש ללמד זכות על ישראל, כי ישראל שורש קדוש, וכל ישראל כולם גוף אחד.
חוברת תפילת חכמים ליום העצמאות
החוברת 'תפילת חכמים ליום העצמאות' מתוך אתר 'החכם היומי', מביאה בפני הלומד מדבריהם של חכמים על גאולת ישראל. המקורות שבחוברת מציגים את השותפות של החכמים לשיבת עם ישראל לארצו והקמת מדינת ישראל כחלק מהציפייה המתמשכת זה אלפיים שנה, ובמקביל בוחנים סוגיות היסטוריות, חברתיות ודמוקרטיות המעסיקות את החברה הישראלית.
שלוש לבנים מרכזיות עומדות בכל כפולת עמודים של החוברת:
החוברת מביאה מדבריהם של חכמים המעוררים להרבות שלום בעולם הן בתוך עם ישראל והם בין ישראל לעמים. בכל עמוד בחרנו פסוק או אמרה תלמודית העוסקים בנושא והצמדנו לפסוק דברים שלחכם המאירים את הפסוק או האימרה בפרשנות שנותנת אור ייחודי.
השיעור מציג את השאלה האם עדיף לשמר מסורות מנהג שונות, או שיש ליצור אחידות במנהגים. לשאלה זו השלכות פוליטיות, נגיעה בסוגיות של ייצוג ושל הכרה, של כור היתוך לעומת רב-תרבותיות. נבחן את השאלה מנקודת מבט הלכתית, תוך לימוד חלקים מתשובותיהם של הרב משה מלכה והרב עובדיה יוסף וטקסט קצר מתוך דברים של הרב אליהו בקשי דורון.
החוברת מזמינה את הלומדים לעסוק במנהיגות דרך סוגיות חברתיות במטרה לתת מענה לבעיות ותוך הבנית דמות מנהיג רגישה וקשובה.
החוברת מזמינה את הלומדים לחקור את אי-השוויון בחינוך, ובמקביל לעמוד על הפוטנציאל החברתי הטמון בתיקונו של אי-שוויון זה בעזרת מקורות יהודיים.
השיעור עוסק בסוגיה של ריבוי לעומת אחידות, והפעם בשאלה ההלכתית של החובה לאכול בשר "חלק". בשיעור נתמקד בשו"ת של הרב עובדיה יוסף בנושא זה ונרחיב את הדיון אל התפיסה הכוללת של הרב עובדיה בדבר "החזרת עטרה ליושנה". תפיסה זו דוגלת ב"כור היתוך הלכתי" ושואפת – מטעמים הלכתיים – להגמוניה הלכתית ספרדית בארץ ישראל. לתפיסה זו מתנגדים כמה מן הרבנים הספרדים עצמם, כגון הרב יוסף משאש, שמדבריו נביא בשיעור.
הסוגיות החברתיות הבוערות בנו קשורות לעתים קרובות לכאב אישי, והוא המניע אותנו לפעול, ליזום, להנהיג שינוי ותיקון בסוגיות האלה. הכאב, כשם שהוא מניע למנהיגות ופעולה, יכול גם לשתק, או להכעיס ולעורר זעם שאינו מנותב לפעולה של תיקון.
מנהיגותה של מרים אחות משה ואהרן מוצנעת מאד בסיפור המקראי. המדרשים מנסים לחלץ בדרך פרשנית את דרכה הייחודית בהנהגת בני ישראל, ואנחנו נלך בעקבות המדרשים ונאיר את מרים כמנהיגה המציבה דרך מנהיגותית שונה משל משה,
לחינוך שלוש מטרות-על: חינוך בשירות התרבות, חינוך בשירות החברה וחינוך בשירות הפרט. למקום שבית הספר נותן לכל אחת מן המטרות יש השלכות על התוכן הנלמד, על ההדגשים בהוראה, על הדרך שבהן התכנים מועברים ועל היחס לשונות בתוך אוכלוסיית תלמידי בית הספר.