מיין לפי תגיות מורשה

לקט שיעורים לחג שבועות

בחג השבועות אנו מציינים את קבלת התורה במעמד הר סיני. זוכרים את הבאת הביכורים וקוראים את מגילת רות שעניינה המרכזי הוא החסד.

שיעור זה פותח את מעגל הזהות האישית. בשיעור זה נלמד מקורות (כולל קריקטורה) העוסקים בשני היבטי הזהות: מחד השוויון והדמיון לזולת, ומנגד הייחודיות האישית. אנו מבקשים להראות שבכל אדם ישנם שני ההיבטים. כמו כן, אנו מראים שהזהות מתעצבת הן על ידי גורמים נתונים (תורשה, הורים, סביבת הגדילה וכיו"ב) והן על ידי גורמים שהאדם יכול לבחור בהם (חברים, מקצוע, תחביבים, וכו'). במהלך התכנית נמשיך ונחדד את שני מרכיבי הזהות.

התכנית 'חולמים ומשנים' מיועדת לבני נוער בכיתות ט–י, היא מציעה להם לחלום ולפתח חזון חברתי בעזרת חיזוק תחושת המסוגלות שלהם, דרך בחינה ביקורתית של המציאות. בנוסף, התכנית פותחת בפני התלמידים דרכים שבהן יוכלו להגשים את חלומותיהם בהווה ובעתיד.

משה גדל בארמון אך בבגרותו נזכר במוצאו ופונה להנהיג את יציאתו ממצרים. בשיעור נעיין בדמותו של משה כמנהיג חברתי, המגלה איכפתיות לגורל האדם הסובל והנדכא בידי אחרים. נעיין בדברי הרב משה כ'לפון הכהן, המצביע על מאפייני מעשיו של משה.

חוברת תפילת חכמים ליום העצמאות

החוברת 'תפילת חכמים ליום העצמאות' מתוך אתר 'החכם היומי', מביאה בפני הלומד מדבריהם של חכמים על גאולת ישראל. המקורות שבחוברת מציגים את השותפות של החכמים לשיבת עם ישראל לארצו והקמת מדינת ישראל כחלק מהציפייה המתמשכת זה אלפיים שנה, ובמקביל בוחנים סוגיות היסטוריות, חברתיות ודמוקרטיות המעסיקות את החברה הישראלית.
שלוש לבנים מרכזיות עומדות בכל כפולת עמודים של החוברת:

ברכת "ברוך שפטרנו מעונשו של זה", אותה מברך האב בטקס בר המצווה בבית הכנסת, מייצגת במסורת היהודית את העברת האחריות מההורים לנערה ולנער הבוגרים. תכנית 'מעגלי דרך' המיועדת לשנת בר\בת מצוה בבית הספר, שמה במוקד את בירור מעגלי הזהות ומזמינה את התלמידים לברר את האחריות הנובעת מהם.

חוברת תפילת חכמים ליום העצמאות

החוברת 'תפילת חכמים ליום העצמאות' מתוך אתר 'החכם היומי', מביאה בפני הלומד מדבריהם של חכמים על גאולת ישראל. המקורות שבחוברת מציגים את השותפות של החכמים לשיבת עם ישראל לארצו והקמת מדינת ישראל כחלק מהציפייה המתמשכת זה אלפיים שנה, ובמקביל בוחנים סוגיות היסטוריות, חברתיות ודמוקרטיות המעסיקות את החברה הישראלית.
שלוש לבנים מרכזיות עומדות בכל כפולת עמודים של החוברת:

בסוכות נוהגים לקחת ארבעה מינים מהצומח ולאגוד אותם יחד לפי הפסוק: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפֹת תמרים, וענף עץ עָבֹת, וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים". בפסיפסים עתיקים רואים את מרכזיות המינים בחיים היהודיים.
חז"ל הדגישו את הצורך לאגוד את המינים השונים יחד, ובשיעור ננסה להבין את משמעות החיבור בין המינים השונים.

בשיעור זה נכיר פיוט לסוכות, המושר בקהילות רבות: "סוכה ולולה לעם סגולה" שכתב רבי יעקב אדהאן. הפיוט מספר על ארבעת המינים ומשוה אותם ל'אושפיזין', אבות האומה, אותם נהוג להזמין להתארח בסוכה. לרשותכם דף לימוד ובו משימות המתייחסות הן לתוכן הפיוט והן לביצוע המוזיקלי.

  בחג הסוכות יושבים בסוכה, שהיא בית זמני אותו בונים לצורך החג, לזכר הסוכות בהן חיו בני ישראל בנדודיהם המדבר. לסוכה נהוג להזמין אורחים "אושפיזין", את אבות האומה, הני משפחה וחברים, וגם אנשים נזקקים. בשיעור נעסוק במנהג זה ברוח דברי התלמוד: "גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה" (שבת קכ"ז)