מיין לפי תגיות מערכי שיעור על יסודי

תכנית בני המצווה מבקשת ליצור שיח בין המתבגרים הצעירים והוריהם, מתוך הנחה ששיתוף ההורים בתכנית מקדם שיח משמעותי. ערב הלימוד המשותף הינו אחת התחנות המרכזיות ליצירת שיח זה. ההורים והתלמידים יבחנו ביחד סוגיה המעסיקה משפחות רבות: כיצד לבנות את התקשורת בין הורים לילדיהם? הלימוד מביא חיבור למסורת היהודית בכלל ולמסורות המשפחתיות בפרט, ומציע פתח לליבון הנושא מתוך לימוד ושיחה. מתוך חוברת "מעגלי דרך"

בשיעור זה נעסוק בקשר עם הסבים. פעמים רבות הסבים הם צוהר לעולמות אחרים: לארצות מוצא, לשירים ולטעמים של פעם. לעיתים הקשר עימם מלא שמחה כי הוא משוחרר ממטלות ומהמתחים היומיומיים עם ההורים. לעיתים הסבים פנויים יותר לנכדים מההורים הטרודים בפרנסה. מנגד, עולמנו המודרני מספר לנו ש"העולם שייך לצעירים", והם המסתגלים בקלות לכל שינוי טכנולוגי או ארגוני.בשיעור זה אנו מבקשים להעלות על נס את היחס לזקנים בכלל ולסבא וסבתא בפרט, דרך לימוד המקורות ודרך זכרונות אישיים של התלמידים, ולהזמין אותם לקחת אחריות על חיזוק הקשר.

שיעור זה פותח את מעגל הזהות האישית. בשיעור זה נלמד מקורות (כולל קריקטורה) העוסקים בשני היבטי הזהות: מחד השוויון והדמיון לזולת, ומנגד הייחודיות האישית. אנו מבקשים להראות שבכל אדם ישנם שני ההיבטים. כמו כן, אנו מראים שהזהות מתעצבת הן על ידי גורמים נתונים (תורשה, הורים, סביבת הגדילה וכיו"ב) והן על ידי גורמים שהאדם יכול לבחור בהם (חברים, מקצוע, תחביבים, וכו'). במהלך התכנית נמשיך ונחדד את שני מרכיבי הזהות.

משה גדל בארמון אך בבגרותו נזכר במוצאו ופונה להנהיג את יציאתו ממצרים. בשיעור נעיין בדמותו של משה כמנהיג חברתי, המגלה איכפתיות לגורל האדם הסובל והנדכא בידי אחרים. נעיין בדברי הרב משה כ'לפון הכהן, המצביע על מאפייני מעשיו של משה.

חוברת תפילת חכמים ליום העצמאות

החוברת 'תפילת חכמים ליום העצמאות' מתוך אתר 'החכם היומי', מביאה בפני הלומד מדבריהם של חכמים על גאולת ישראל. המקורות שבחוברת מציגים את השותפות של החכמים לשיבת עם ישראל לארצו והקמת מדינת ישראל כחלק מהציפייה המתמשכת זה אלפיים שנה, ובמקביל בוחנים סוגיות היסטוריות, חברתיות ודמוקרטיות המעסיקות את החברה הישראלית.
שלוש לבנים מרכזיות עומדות בכל כפולת עמודים של החוברת:

חוברת תפילת חכמים ליום העצמאות

החוברת 'תפילת חכמים ליום העצמאות' מתוך אתר 'החכם היומי', מביאה בפני הלומד מדבריהם של חכמים על גאולת ישראל. המקורות שבחוברת מציגים את השותפות של החכמים לשיבת עם ישראל לארצו והקמת מדינת ישראל כחלק מהציפייה המתמשכת זה אלפיים שנה, ובמקביל בוחנים סוגיות היסטוריות, חברתיות ודמוקרטיות המעסיקות את החברה הישראלית.
שלוש לבנים מרכזיות עומדות בכל כפולת עמודים של החוברת:

בסוכות נוהגים לקחת ארבעה מינים מהצומח ולאגוד אותם יחד לפי הפסוק: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפֹת תמרים, וענף עץ עָבֹת, וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים". בפסיפסים עתיקים רואים את מרכזיות המינים בחיים היהודיים.
חז"ל הדגישו את הצורך לאגוד את המינים השונים יחד, ובשיעור ננסה להבין את משמעות החיבור בין המינים השונים.

  בחג הסוכות יושבים בסוכה, שהיא בית זמני אותו בונים לצורך החג, לזכר הסוכות בהן חיו בני ישראל בנדודיהם המדבר. לסוכה נהוג להזמין אורחים "אושפיזין", את אבות האומה, הני משפחה וחברים, וגם אנשים נזקקים. בשיעור נעסוק במנהג זה ברוח דברי התלמוד: "גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה" (שבת קכ"ז)

ההלכה קובעת כי עניי עירך קודמים לעניי עיר אחרת" כלומר, יש לדאוג תחילה למצוקות המקומיות. הנהגות תלמידים בבתי-ספר רבים נוטות להתמקד בעשייה פנים בית-ספרית וממעטות לפעול במעגלי השפעה רחבים יותר. בסדנא זו נעלה את הדילמה שבין פעולה במעגל הבית-ספרי לבין פעולה במעגלים רחבים בקהילה, תוך דגש על הגדרת גבולות הגזרה של האחריות החברתית של כל הנהגה.

בשנת השמיטה אנו נקראים לשמוט ולוותר על שלנו לטובת אחרים. בשיעור זה אנו מבקשים לבחון את ערך הויתור: מה הקושי? מה התועלות שמביא לנו הוויתור? כיצד נחנך את עצמנו לוותר?