השיעור עוסק בתרבות ובתכנים המועברים במסורת המשפחה לאורך הדורות. להורים מקום חיוני ביצירת החיבור בין הדורות תוך יציקת משמעות לכל חיבור ולכל חוליה. השאלה המרכזית של השיעור היא "מה קיבלתי ומה אני מוסר?".

מנהג ה'תיקון' בליל חג השבועות מקובל כמעט בכל עדות ישראל הספרדיות והאשכנזיות, למרות שאינו מוזכר כלל בספרות ההלכה הקלאסית ('שולחן ערוך'). בשנים האחרונות הוא מקבל פנים חדשות הקשורות למגמתה של ההתחדשות היהודית בבתי המדרש הישראליים. בשיעור זה נעסוק בסדר התיקון המסורתי, שמתקיים ברוב בתי הכנסת הספרדיים, קרוב ל-400 שנה. מקורו של המנהג בתקופת המקובלים בצפת במאה ה-16.

שיעור פתיחה לתוכנית קמ"ח, המורכב משני חלקים: הכרות ווהצגת התכנית ובניית החוזה עם הקבוצה. ההיכרות בין חברי הקבוצה היא הזדמנות לפתיחת ערוצי התחברות ראשוניים לערכים מרכזיים בתכנית. בשיעור זה נהפוך את הצגת השמות של חברי הקבוצה - דרך מקובלת להיכרות ראשונה - לכלי המעלה נושאים מהותיים בתכנית והמזמין הצגת עמדותיהם של המשתתפים בנושאים אלה. 

בסדר ט"ו בשבט זה, שסידרנו לכלל קהילות ישראל, החונים פה בארץ ישראל, רצינו לבטא את ייסוד האחדות בין כל היהודים בכל העולם,

מוקד השיעור הוא תפיסתו הביקורתית של פאולו פרירה, שעל פיה תפקיד החינוך הוא לשחרר את המעמדות הנמוכים משליטת המעמד הגבוה ולשנות את יחסי הכוח החברתיים. התיאוריה של פרירה מנתחת את החברה מפרספקטיבה של יחסי הכוחות בתוכה,

השיעור בוחן בעין ביקורתית סיפורי הצלחה של שתי דמויות בולטות בעולם היהודי – הלל הזקן ורבי עקיבא, ועוסק בשאלה: מהם התנאים הדרושים להצלחה ולפריצה של מעגל שעתוק הפערים.