מיין לפי תגיות מערכי שיעור בקהילה

השיעור פורט את מושג המנהיגות לשאלות קונקרטיות המעסיקות את החברים בקבוצה. בכך הוא מקרב את נושא המנהיגות לכל אחד ואחד מהמשתתפים והופך אותו לרלוונטי עבורם.
השיעור מזמין את הלומדים להתבוננות פנימית אל מול המציאות החברתית.

המסורת היהודית מעניקה מעמד מיוחד לדיבור. בריאת העולם לא נעשתה בעמל ובידיעה אלא באמירה. דיבור ודיאלוג משמשים כוח מניע ליצירה ותיקון. תאוריות לשינוי חברתי רואות בדיבור כלי מרכזי לעיצוב התודעה ולהנעה לפעולה.

השיעור "העוסקת בתורה לשמה" מברר את משמעות המושג "תורה לשמה", תוך התמקדות בסוגיית לימוד תורה לנשים. בשיעור זה נלמד מקורות שונים העוסקים במשמעות של תורה לשמה, את המחלוקת בין בן עזאי לבין רבי אליעזר בשאלה האם חובה או אסור ללמד תורה לבנות, ולבסוף - את דרשת הרב יוסף משאש. דרשה זו מתמודדת עם השאלה דרך סיפורן של שתי נשים, האחת בעיר אלג'יריה והשנייה בעיר תלמסאן, שרצו להקדיש את חייהן ללימוד תורה והצליחו לממש את רצונן. גם נשאל האם עמדת הרב בדרשה מייצגת עמדה עקרונית כוללת על לימוד תורה לנשים, מעבר ליחסו אל שני מקרים ספציפיים ונדירים אלה של נשים שהקדישו את חייהן לתורה.

השיעור מעמת בין שתי גישות שונות של לימוד – גישת הפלפול והגישה המתמקדת בהלכה למעשה, המשקפות באופן כללי הבדלים בין המסורת האשכנזית למסורת הספרדית-מזרחית

 שיעור "גמישות ההלכה" הוא שיעור מבוא לנושא שבו תיבחן סוגיית ההלכה מול תמורות הזמן, והמתח בין נצחיות להשתנות המובנה בסוגיה זו. בשיעור זה נפגוש תפיסות שונות של ההלכה על הרצף שבין גמישות לאי-גמישות ונתעמק בתשובתו של הרב חיים דוד הלוי "הצורך בחידושי הלכה לפתרון בעיות שהזמן גרמן" - תשובה שמנסחת את תפיסת רוב-רובם של הפוסקים הספרדים-מזרחים ביחס לגמישותה של ההלכה.

השיעור מזמן ללומדים בחינה משותפת של עמדותיהם בשאלות מהו בית מדרש? איך לומדים תורה? איזה סוג לומד היו רוצים להיות? ואלו סוגי לומדים היו רוצים לפגוש?

השיעור דן בסוגי לומדים ובדרכי לימוד התורה. באמצעות לימוד האגדה התלמודית על רבי אליעזר והמכוער ומקורות נוספים מתבררות השאלות: מה משמעות הביטוי? מהי "חבורה"? מהי חשיבותה ללימוד התורה? מיהם הלומדים?