מיין לפי תגיות מערכי שיעור בקהילה

בשנת השמיטה אנו נקראים לשמוט ולוותר על שלנו לטובת אחרים. בשיעור זה אנו מבקשים לבחון את ערך הויתור: מה הקושי? מה התועלות שמביא לנו הוויתור? כיצד נחנך את עצמנו לוותר?

השיעור מציג את השאלה האם עדיף לשמר מסורות מנהג שונות, או שיש ליצור אחידות במנהגים. לשאלה זו השלכות פוליטיות, נגיעה בסוגיות של ייצוג ושל הכרה, של כור היתוך לעומת רב-תרבותיות. נבחן את השאלה מנקודת מבט הלכתית, תוך לימוד חלקים מתשובותיהם של הרב משה מלכה והרב עובדיה יוסף וטקסט קצר מתוך דברים של הרב אליהו בקשי דורון.

הסוגיות החברתיות הבוערות בנו קשורות לעתים קרובות לכאב אישי, והוא המניע אותנו לפעול, ליזום, להנהיג שינוי ותיקון בסוגיות האלה. הכאב, כשם שהוא מניע למנהיגות ופעולה, יכול גם לשתק, או להכעיס ולעורר זעם שאינו מנותב לפעולה של תיקון.

מנהיגותה של מרים אחות משה ואהרן מוצנעת מאד בסיפור המקראי. המדרשים מנסים לחלץ בדרך פרשנית את דרכה הייחודית בהנהגת בני ישראל, ואנחנו נלך בעקבות המדרשים ונאיר את מרים כמנהיגה המציבה דרך מנהיגותית שונה משל משה,

לחינוך שלוש מטרות-על: חינוך בשירות התרבות, חינוך בשירות החברה וחינוך בשירות הפרט. למקום שבית הספר נותן לכל אחת מן המטרות יש השלכות על התוכן הנלמד, על ההדגשים בהוראה, על הדרך שבהן התכנים מועברים ועל היחס לשונות בתוך אוכלוסיית תלמידי בית הספר.

מנהג ה'תיקון' בליל חג השבועות מקובל כמעט בכל עדות ישראל הספרדיות והאשכנזיות, למרות שאינו מוזכר כלל בספרות ההלכה הקלאסית ('שולחן ערוך'). בשנים האחרונות הוא מקבל פנים חדשות הקשורות למגמתה של ההתחדשות היהודית בבתי המדרש הישראליים. בשיעור זה נעסוק בסדר התיקון המסורתי, שמתקיים ברוב בתי הכנסת הספרדיים, קרוב ל-400 שנה. מקורו של המנהג בתקופת המקובלים בצפת במאה ה-16.

השיעור עוסק בתרבות ובתכנים המועברים במסורת המשפחה לאורך הדורות. להורים מקום חיוני ביצירת החיבור בין הדורות תוך יציקת משמעות לכל חיבור ולכל חוליה. השאלה המרכזית של השיעור היא "מה קיבלתי ומה אני מוסר?".

ימי הסליחות, שמתחילים בראש חודש אלול ומגיעים לשיאם ביום הכיפורים, מזמנים פתח לבחון את תהליך הסליחה. בדרך כלל נדרשת בקשת הסליחה במרחבים שבין אדם לאלוהים ובין אדם לחברו. בשיעור זה נבחן מרחב שלישי, פחות מדובר - המרחב המשפחתי, בין הורים וילדים.

דמותו של ר' שמעון בר יוחאי ומעמדן של ההילולות סביבו בארץ ובחברה הישראלית, שונה בתכלית מהמקום שתפסו אלה ברבות מקהילות המוצא של החוגגים. סביב דרכי הציון של ל"ג בעומר באים לביטוי תהליכים של התנשאות והדרה מעמדית ותרבותית.

שיעור פתיחה לתוכנית קמ"ח, המורכב משני חלקים: הכרות ווהצגת התכנית ובניית החוזה עם הקבוצה. ההיכרות בין חברי הקבוצה היא הזדמנות לפתיחת ערוצי התחברות ראשוניים לערכים מרכזיים בתכנית. בשיעור זה נהפוך את הצגת השמות של חברי הקבוצה - דרך מקובלת להיכרות ראשונה - לכלי המעלה נושאים מהותיים בתכנית והמזמין הצגת עמדותיהם של המשתתפים בנושאים אלה.