מעגל השנה
הנתינה הינה ערך חשוב ביהדות שנוכח כמעט בכל אחד ממועדי ישראל, אך נדמה שיישנם חגים שבהם הוא בולט במיוחד. אחד מהם הוא חג פורים. בחג זה שתיים מתוך ארבע המצוות העקריות של החג הינו נתינה: מתנות לאביונים ומשלוח מנות.
בשיעור זה נלמד על מצוות חג פורים ועל מהות החג שהיא שמחה בנתינה. ה'פור' שנגזר על היהודים בימי אחשוורוש היה בגלל היותם "עם מפוזר ומפורד", עיקר מצוות החג, מנסות לגרום לתיקון באמצעות אחריות חברתית מאיש לרעהו באמצעות נתינה: משלוח מנות, מתנות לאביונים.
"משנכנס אדר מרבים בשמחה", חודש אדר מאופיין בשמחה. בשיעור זה נלמד על כח השמחה לשנות את המציאות, ועל הכח שלנו לבחור להיות בשמחה.
בשיעור זה נכיר פיוט לפורים ממסורת יהודי מרוקו: "נודה ונהלל לצור". שכתב ר' יעקב אבן צור. לרשותכם דף לימוד ובו משימות המתייחסות הן לתוכן הפיוט והן לביצועים השונים.
טו בשבט הוא זמן טוב בשנה לעסוק בצמיחה אישית של התלמידים ובאחריות שלהם להעביר ולתרום מיכולותיהם האישיות לחברה בה הם גדלים.
בשיעור זה יביט כל תלמיד/ה בצמיחתו האישית, נלמד מקורות יהודיים שעוסקים בנטיעות בא"י.
טו בשבט מאפשר הזדמנות לאירוע שיא בבית הספר: בכיתות, עם הורים או באירוח של כיתה אחרת. תכני האירוע עומדים לבחירת בית הספר: שירי ארץ ישראל, מקורות יהודיים, שירת פיוטים, או משחקי חברה. בקבצים המצורפים תמצאו הצעות שונות לסדר טו בשבט בגישתנו החינוכית.
בחנוכה אנו מודים "על הניסים ועל הנפלאות". בשיעור זה נברר מהו נס ומי גורם לו: כח עליון, מעשה האדם, תפילה? נבחן האם קורים לנו היום ניסים. נעיין במקורות לחנוכה ולפורים ונצפה בשני סרטים: קטע מ'אושפיזין' ו'האיש ההולך על החבל'.
בכ"ט בחשוון, יחול חג הסיגד אותו יהודי אתיופיה נוהגים לחגוג בכל שנה בעליה לירושלים. המהלך המוצע מאפשר ללמוד על משמעות החג ומנהגיו דרך תחנות. למידה חווייתיות: תפזורת, למידה מתמונות, שירה ויצירה סביב שיר עם ממסורת יהדות אתיופיה.
לצד חשבון הנפש האישי בעשרת ימי תשובה מזמנים ימים אלה גם חשבון נפש ציבורי. בשיעור נבחן את הדרכים הציבוריות לחזרה בתשובה בתחומים החברתיים, נברר את הכשלים הקיימים ונעלה הצעות להתמודדות איתם.
חודש אלול ועשרת ימי תשובה הינם ימים של בחינת המעשים ובקשת סליחה. בבשיעור נבדוק מדוע אנו מגיעים למצב בו נדרשת בקשת סליחה? מה משמעותה של סליחה? כיצד מבקשים?
חודש אלול ועשרת ימי תשובה הינם ימים של בחינת המעשים. בימים אלה אנחנו מתבוננים לאחור , מפיקים לקחים ובעיקר מסתכלים קדימה בציפייה לעתיד טוב עוד יותר. מערך שיעור זה מציע לנו להתנסות בעזרת מדרש ויצירה בתעיה ותהייה ובאמצעותן למצוא ביחד את הדרך החדשה.
ימי אלול ותשרי הינם ימים של פתיחת שערי שמים, לשם כך נוהגים לתקוע בשופר. במהלך הלימוד נעמוד על מקומו של השופר בחגי תשרי ונבחן ביחד דרכים נוספות המסייעות ביצירת הרגשה של קרבה בין האדם לאלוקיו.