שאלת החינוך היהודי לאוכלוסייה המסורתית, קשורה באופן הדוק לשאלה הרחבה יותר של החינוך היהודי במערכת החינוך הישראלית. קשה לחלוק על הטענה המביכה שהחינוך היהודי אינו בסדר עדיפות גבוהה במערכת החינוך. בראש סדר העדיפות בבתי הספר התיכוניים עומדות בחינות הבגרות ועדיפות זו מקרינה גם כלפי בתי הספר היסודיים, על אף שחופש הפעולה בהם גדול הרבה יותר. בתי הספר אינם רואים כתפקידם לעסוק בחינוך יהודי. לא קיים תחום כזה בבתי הספר ואין מישהו שזהו תפקידו המוגדר. בנוסף לכך, לעתים יש זיהוי בין חינוך יהודי ובין יהדות כתחום דעת (הוראת מקצועות היהדות או הוראת תכנים יהודיים ) וההבדל בין השניים הוא גדול. ההתייחסות אל היהדות כתחום דעת היא אחת הסיבות לחוסר העניין ולניכור הקיימים לעיתים ביחס אל היהדות.

הגמרא קובעת כי בפורים 'חייב אדם להשתכר עד שלא ידע להבחין בין ארור המן לבין ברוך מרדכי.
מה פשר חובה זו? איזה מקום יש ליין ולשתייתו במורשת היהודית? איך נדע מתי לעצור בשתיה?
בשאלות אלו ואחרות עוסק שיעור זה.
זהו אחד מסדרת שיעורים שפותחו בכל ישראל חברים עבור רשת אליאנס לבתי הספר באירופה, במסגרת 'הפרוייקט האירופי'.

עריכת אירוע פורימי בבית הספר היא אתגר חינוכי משמעותי. בבתי ספר אחדים יש מסורות, אחרים מתלבטים מידי שנה כיצד לחגוג. אנו מציעים כאן מסגרת הפעלה עליזה המפעילה כוחות יצירתיים מתוך בית הספר. אמנם נדרש מאמץ לארגון אירוע כזה, אך שכרו (החינוכי) בצידו! 

לפניכם שעור העוסק בברור ערכי חברתי במגילת אסתר. אין כאן לימוד של המגילה עצמה אלא, יציאה מתוך סיפור המגילה לדיון חברתי. בשיעור זה נרצה להכיר את מערכת הערכים עליה מבוססת מלכותו של אחשורוש, ממלכה שהשתרעה "מהודו ועד כוש" כלומר ברוב העולם התרבותי בימיה.

"מרגשת במיוחד הייתה סדנאת תאטרון הפלי-בק עם קבוצת תלמידי היסודי. התלמידים הצעירים שיתפו בפתיחות רבה, סיפורים מחייהם האישיים שעסקו ברגשות ובהתנהגויות חברתיות. סיפורים כמו מקרה של חרם, הפרדה בן חברים, ומציאות של ילד חדש בכיתה, שעלו מתיאורים אישיים של התלמידים, זכו לעיבודים ולפרשנות יצירתית וטיפולית במידה רבה". מתוך מפגש הנהגות תלמידים, היחידה למצוינות בחינוך יהודי, חברתי וציוני.