בשיעור זה נכיר פיוט לפורים ממסורת יהודי מרוקו: "אספר תהילות אל". שכתב ר' יעקב אלמליח. לרשותכם דף לימוד ובו משימות המתייחסות הן לתוכן הפיוט והן לביצועים השונים.

בשיעור זה נלמד על מצוות חג פורים ועל מהות החג שהיא שמחה בנתינה. ה'פור' שנגזר על היהודים בימי אחשוורוש היה בגלל היותם "עם מפוזר ומפורד", עיקר מצוות החג, מנסות לגרום לתיקון באמצעות אחריות חברתית מאיש לרעהו באמצעות נתינה: משלוח מנות, מתנות לאביונים.

חז"ל עמדו פעמים רבות על מחויבותו של האדם להיות מעורה בחברה הסובבת אותו. תביעה זו באה לידי ביטוי באופנים רבים, בין היתר, גם בביקורת המוטחת ברבן שמעון בן גמליאל כאשר הוא עומד על עיסוקו של הפחמי רק מתוך מראה קורות ביתו המפוחמות ולא קודם לכן: "אוי לו לאותו הדור שאתה נשיאו". היא באה לידי ביטוי באמרתו של הלל "אל תפרוש מן הציבור" ובפרשנות שניתנה לאִמרה זו בהמשך. כך, למשל, במדרש "לקח טוב": "שלא יהי' אדם רואה ציבור בצער ויאמר אלך לביתי ואוכל ואשתה ושלום עלייך נפשי, אלא יהא נושא בעול עם חבירו" (שמות ב', י"א). אחד מרבניה החשובים ביותר של טוניסיה בעת החדשה, הרב משה כלפון הכהן, כותב: "גם בהיות האדם בהשקט ובטחה שלום ונחת באוהלו... אל יהיה חושב בלבבו לאמור הנה שלום באוהלי ומאי אכפת לי בזולתי מן אחי או מן העולם כולו" (דרכי משה, פרשת שמות).

בשיעור זה נעמיק בהתבוננות ביחסינו עם הסבים והסבתות שלנו. נלמד על הקושי הכרוך בטיפול בהם, לעיתים. ונעמיק בתחושות וברגשות המורכבים שמלווים את הסבים והסבתות בהיותם נצרכים לסיועינו.

היחסים בתוך המשפחה הינם מורכבים וכוללים קשת רחבה של רגשות: החל מרגשות אהבה וכבוד ועד לתחושות כעס וחשש. בשיעור זה נלמד על חשיבותה של מצוות כיבוד הורים. נלמד סיפורים העוסקים ביחסים בין הורים וילדיהם ונבחן דרכם את יחסינו עם הורינו.

בשיעור זה נמשיך לעסוק ביחסים בין אחים: אחים יכולים להיות החברים הכי טובים, אך לעיתים יש ביניהם גם קנאה ותחרות. בשיעור נלמד מקורות שונים העוסקים בכך, נבחן את היחסים בין בכור\ה וצעיר\ה ונסיים בבחינת יחסינו עם אחינו.