חינוך יהודי חברתי
'כל ישראל חברים - אליאנס' הוא ארגון חינוכי שמעטים כמותו. כבר לפני מאה וחמישים שנה, מייסדי הארגון באירופה יצרו מסגרת חינוכית נועזת שנועדה לאפשר לתלמידים יהודים להשתלב בתוך הסביבה בה הם חיים תוך הקניית השכלה אוניברסלית ושימור המסורת היהודית.
'כל ישראל חברים - אליאנס' הוא ארגון שהקדים את זמנו, הוא החל את דרכו במטרה להגן על זכויות היהודים באשר הם, והפך עם השנים למעצמה חינוכית ששינתה את העולם היהודי, מאז עברו בשעריו יותר ממיליון תלמידים.
גם היום אנו מקדמים יהדות בעלת אופי מתון, מטפחים השכלה כללית, פועלים למען אחריות חברתית ומכבדים את האחר בחברה. אנו מפתחים תכניות בשני צירים מרכזיים: חינוך יהודי חברתי ומצוינות חינוכית, המעניקים הזדמנות שווה לכל תלמיד בכל מקום.
בימים אלה אנו מרחיבים את פעילותנו החינוכית בישראל ליותר מ-150 מוסדות חינוך, משיבים את 'מקווה ישראל' למעמדו ההיסטורי ומקימים בו את המרכז הרשמי של כל ישראל חברים – אליאנס, בנוסף אנו פועלים ביותר מעשר ארצות באירופה, בצפון אפריקה ובקנדה.
ברכת "ברוך שפטרנו מעונשו של זה", אותה מברך האב בטקס בר המצווה בבית הכנסת, מייצגת במסורת היהודית את העברת האחריות מההורים לנערה ולנער הבוגרים. תכנית 'מעגלי דרך' המיועדת לשנת בר\בת מצוה בבית הספר, שמה במוקד את בירור מעגלי הזהות ומזמינה את התלמידים לברר את האחריות הנובעת מהם.
חוברת תפילת חכמים ליום העצמאות
החוברת 'תפילת חכמים ליום העצמאות' מתוך אתר 'החכם היומי', מביאה בפני הלומד מדבריהם של חכמים על גאולת ישראל. המקורות שבחוברת מציגים את השותפות של החכמים לשיבת עם ישראל לארצו והקמת מדינת ישראל כחלק מהציפייה המתמשכת זה אלפיים שנה, ובמקביל בוחנים סוגיות היסטוריות, חברתיות ודמוקרטיות המעסיקות את החברה הישראלית.
שלוש לבנים מרכזיות עומדות בכל כפולת עמודים של החוברת:
בסוכות נוהגים לקחת ארבעה מינים מהצומח ולאגוד אותם יחד לפי הפסוק: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפֹת תמרים, וענף עץ עָבֹת, וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים". בפסיפסים עתיקים רואים את מרכזיות המינים בחיים היהודיים.
חז"ל הדגישו את הצורך לאגוד את המינים השונים יחד, ובשיעור ננסה להבין את משמעות החיבור בין המינים השונים.
בשיעור זה נכיר פיוט לסוכות, המושר בקהילות רבות: "סוכה ולולה לעם סגולה" שכתב רבי יעקב אדהאן. הפיוט מספר על ארבעת המינים ומשוה אותם ל'אושפיזין', אבות האומה, אותם נהוג להזמין להתארח בסוכה. לרשותכם דף לימוד ובו משימות המתייחסות הן לתוכן הפיוט והן לביצוע המוזיקלי.
בחג הסוכות יושבים בסוכה, שהיא בית זמני אותו בונים לצורך החג, לזכר הסוכות בהן חיו בני ישראל בנדודיהם המדבר. לסוכה נהוג להזמין אורחים "אושפיזין", את אבות האומה, הני משפחה וחברים, וגם אנשים נזקקים. בשיעור נעסוק במנהג זה ברוח דברי התלמוד: "גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה" (שבת קכ"ז)
ההלכה קובעת כי עניי עירך קודמים לעניי עיר אחרת" כלומר, יש לדאוג תחילה למצוקות המקומיות. הנהגות תלמידים בבתי-ספר רבים נוטות להתמקד בעשייה פנים בית-ספרית וממעטות לפעול במעגלי השפעה רחבים יותר. בסדנא זו נעלה את הדילמה שבין פעולה במעגל הבית-ספרי לבין פעולה במעגלים רחבים בקהילה, תוך דגש על הגדרת גבולות הגזרה של האחריות החברתית של כל הנהגה.
אחד הנושאים העולים לדיון לקראת חנוכה, הוא שאלת "ההתיוונות", אימוץ ערכים ודפוסי חיים מתרבות הכללית לחיי העם היהודי.
בשיעור אנו מבקשים לצאת מסיפור חנוכה, ולעסוק בשאלה זו בהבט הסטורי ואקטואלי.
השיעור פותח עבור בתי הספר באירופה בשיתוף אליאנס, הפרוייקט האירופי.
החוברת מביאה מדבריהם של חכמים המעוררים להרבות שלום בעולם הן בתוך עם ישראל והם בין ישראל לעמים. בכל עמוד בחרנו פסוק או אמרה תלמודית העוסקים בנושא והצמדנו לפסוק דברים שלחכם המאירים את הפסוק או האימרה בפרשנות שנותנת אור ייחודי.
הנושא השנתי "האחר הוא אני" מזמן דיון ב'אחרים' מסוגים שונים. במערך פעילות זה, המיועד לבי"ס יסודי, אנו מציעים להתמקד ב'אחרים הנמצאים עמנו בכתה וכיצד ראוי להתייחס אליהם.
בשנת השמיטה אנו נקראים לשמוט ולוותר על שלנו לטובת אחרים. בשיעור זה אנו מבקשים לבחון את ערך הויתור: מה הקושי? מה התועלות שמביא לנו הוויתור? כיצד נחנך את עצמנו לוותר?
ביום הזיכרון לרצח רבין, נלמד על מחלוקות ועל ויכוח מתוך אהבה וחברות. איך ניתן לחלוק ולהתווכח ועדיין להישאר חברים?
לרגל יום הזיכרון לרצח יצחק רבין, נדון במחלוקות חברתיות הנובעות מהשקפות עולם סותרות, נראה את משמעות החיים בתוך חברה השסועה בעמדותיה וננסה לראות כיוונים לחיים משותפים גם מתוך מחלוקת, מבלי לטשטש את הדעות השונות.