חינוך יהודי חברתי
'כל ישראל חברים - אליאנס' הוא ארגון חינוכי שמעטים כמותו. כבר לפני מאה וחמישים שנה, מייסדי הארגון באירופה יצרו מסגרת חינוכית נועזת שנועדה לאפשר לתלמידים יהודים להשתלב בתוך הסביבה בה הם חיים תוך הקניית השכלה אוניברסלית ושימור המסורת היהודית.
'כל ישראל חברים - אליאנס' הוא ארגון שהקדים את זמנו, הוא החל את דרכו במטרה להגן על זכויות היהודים באשר הם, והפך עם השנים למעצמה חינוכית ששינתה את העולם היהודי, מאז עברו בשעריו יותר ממיליון תלמידים.
גם היום אנו מקדמים יהדות בעלת אופי מתון, מטפחים השכלה כללית, פועלים למען אחריות חברתית ומכבדים את האחר בחברה. אנו מפתחים תכניות בשני צירים מרכזיים: חינוך יהודי חברתי ומצוינות חינוכית, המעניקים הזדמנות שווה לכל תלמיד בכל מקום.
בימים אלה אנו מרחיבים את פעילותנו החינוכית בישראל ליותר מ-150 מוסדות חינוך, משיבים את 'מקווה ישראל' למעמדו ההיסטורי ומקימים בו את המרכז הרשמי של כל ישראל חברים – אליאנס, בנוסף אנו פועלים ביותר מעשר ארצות באירופה, בצפון אפריקה ובקנדה.
עולי אתיופיה נתקלים בחסמים שונים בקליטתם בישראל. בשיעור זה נשמע מפיהם על האתגרים וההצלחות בחים בישראל. מתאים לשיעור לרגל חג הסיגד ובכל ימות השנה.
תפילת 'אבינו מלכנו' היא מהמרכזיות בימי תשרי ומהעתיקות שבסידור התפילה, בשיעור זה נעיין בתפילת 'אבינו מלכנו'. נבין את האופי והתוכן של שני התארים ונעמוד על המתח בין שני התארים 'אב' ו'מלך' בחווית האדם המתפלל בימי התשובה ובכל השנה.
השיעור פותח עבור בתיה"ס של רשת אליאנס במסגרת 'הפרוייקט האירופי'.
לתפילת הוידוי יש מקום מרכזי בעבודת יום הכיפורים, זהו צעד משמעותי בדרך לתשובה אישית. בשיעור נעיין במקורות העוסקים בווידוי ונראה שהווידוי הוא המרכיב המרכזי של התשובה. מסיפורי תורה, נלמד איך אפשר לשנות את המציאות ולהשפיע על העתיד ולתקן את העבר באמצעות אמירת הוידוי.
השיעור פותח עבור בתיה"ס של אליאנס במסגרת ה'פרוייקט האירופי'.
שמחת תורה כשמו כן הוא: חג של שמחה, ריקודים, הקפות עם ספרי תורה, דגלים. בשיעור זה אנו מבקשים לבחון מדוע חוגגים את שמחת התורה בסוף חודש תשרי ולא בסיון, מועד מתן תורה בסיני.
השיעור פותח עבור בתיה"ס באירופה, בשיתוף אליאנס במסגרת הפרוייקט האירופי.
בחג הסוכות אנו מצווים לצאת מבית הקבע שלנו ולגור 8 ימים בסוכה שהיא בקתה רעועה, ולצאת מאשליית הביטחון שמעניק לנו בית הקבע.
בשיעור זה אנו מבקשים להבין את טעם הציווי, ואת הקשר שלו למועד זה בשנה.
השיעור פותח עבור בתיה"ס באירופה בשיתוף אליאנס והפרוייקט האירופי.
תכנית מארג פועלת בבתי ספר ממלכתיים, מסייעת לקהילות בית הספר ומלווה אותן, בתהליך בירור זהותן היהודי, ציוני, אזרחי ודמוקרטית. התכנית, מיסודה של קרן אביחי, פועלת כ-14 שנה, שבהן סיימו את התהליך אתה למעלה מ-100 בתי ספר. תכנית מארג היא חלק מהחטיבה לזהות יהודית בכל ישראל חברים זו השנה הרביעית.
השיעור מציג את השאלה האם עדיף לשמר מסורות מנהג שונות, או שיש ליצור אחידות במנהגים. לשאלה זו השלכות פוליטיות, נגיעה בסוגיות של ייצוג ושל הכרה, של כור היתוך לעומת רב-תרבותיות. נבחן את השאלה מנקודת מבט הלכתית, תוך לימוד חלקים מתשובותיהם של הרב משה מלכה והרב עובדיה יוסף וטקסט קצר מתוך דברים של הרב אליהו בקשי דורון.
החוברת מזמינה את הלומדים לעסוק במנהיגות דרך סוגיות חברתיות במטרה לתת מענה לבעיות ותוך הבנית דמות מנהיג רגישה וקשובה.
החוברת מזמינה את הלומדים לחקור את אי-השוויון בחינוך, ובמקביל לעמוד על הפוטנציאל החברתי הטמון בתיקונו של אי-שוויון זה בעזרת מקורות יהודיים.
חוקי השמיטה עלולים להיות רחוקים מעולמם של התלמידים. במשחק קצר זה, אנו מבקשים להכיר לתלמידים את חייהם של חקלאי העבר, כפתיח חוויתי לדיון בערכי השמיטה.
השיעור עוסק בסוגיה של ריבוי לעומת אחידות, והפעם בשאלה ההלכתית של החובה לאכול בשר "חלק". בשיעור נתמקד בשו"ת של הרב עובדיה יוסף בנושא זה ונרחיב את הדיון אל התפיסה הכוללת של הרב עובדיה בדבר "החזרת עטרה ליושנה". תפיסה זו דוגלת ב"כור היתוך הלכתי" ושואפת – מטעמים הלכתיים – להגמוניה הלכתית ספרדית בארץ ישראל. לתפיסה זו מתנגדים כמה מן הרבנים הספרדים עצמם, כגון הרב יוסף משאש, שמדבריו נביא בשיעור.
מה ענין שמיטה לבית הספר?
שנת השמיטה נוגעת אמנם לגידולי השדה, אך אנו מבקשים לפעול ברוח השמיטה גם בשדה החינוך.