שיחה עם אלי ברקת, סמנכ"ל 'כל ישראל חברים' וראש בית המדרש 'ממזרח שמש'
אלי ברקת, העומד בראש בית המדרש 'ממזרח שמש' בעשר שנים האחרונות, קיבל על עצמו לאחרונה להקים את 'החטיבה לחינוך יהודי' של 'כל ישראל חברים'. במסגרת החטיבה, יפעלו בתוך בתי הספר תכניות 'מורשה' ו'מארג' הוותיקות, ובזירה הקהילתית והציבורית – בית המדרש למנהיגות חברתית 'ממזרח שמש'. תוקם גם יחידת מפת"ח – מרכז פיתוח תהליכים חינוכיים, שתארגן את פעילות כתיבת חומרי הלימוד והפצתם במסגרות השונות.
לרגל כניסתו לתפקיד החדש פגשתי את אלי ברקת לשיחה בנושא הדרך של 'אליאנס', והנתיב של אלי בתוכו:
"לפני כ-150 שנה", מספר אלי, "נוצר מפגש מעניין בין יהדות צרפת, על ערכי הנאורות, ההשכלה, ההומניזם והשוויון – לבין המסורת המופלאה של יהודי המזרח. 'אליאנס' הקימה רשת של בתי ספר בארצות המזרח, והמפגש הזה יצר תמהיל של יהדות פתוחה, מחוברת ומכילה. היום אנחנו בשיאו של מסע הפוך – מהמזרח לכל עם ישראל. אנחנו אוספים את כל המסורות שרלוונטיות לחיים שלנו כישראלים, ומשיבים את הנכסים הללו לכלל החברה הישראלית. השמש הזו, שזרחה במפגש בין 'אליאנס' ליהדות המזרח, נושאת מרפא בכנפיה לכל עם ישראל."
מבית הכנסת לבית הלל
"איך הגעתי ל'ממזרח שמש'? – תמיד הייתי 'ממזרח שמש'. למעשה, חלקים נרחבים של החברה הישראלית הם 'ממזרח שמש' – השילוב בין המסורת היהודית לבין הסיפור החברתי הוא מקום שרוב החברה הישראלית נמצאת בו – הרצון ביהדות קהילתית, פתוחה ומחברת, שאין בה דיכוטומיות ושחותרת לצדק חברתי. 'ממזרח שמש' הוא הבית עבור האנשים, והתפיסות הללו. כמו שהמוטו שלנו אומר: 'ממזרח שמש' ללמוד להרגיש בבית".
"התמזל מזלי ואת החיבור החזק שלי למסורת ולמורשת לא קיבלתי ממוסדות החינוך הפורמאליים. גדלתי בחינוך הממלכתי וספגתי הרבה בבית. כילד החלטתי באופן עצמאי להשלים את החינוך שלי בבית כנסת אחרי שעות הלימודים בבית הספר. שם, יחד עם מה שספגתי בבית, התעצבה הזהות היהודית שלי. יהדות שקיבלתי מתוך בחירה, מאנשים שאני אוהב. הזקנים של בית הכנסת לימדו אותי הכול – להתפלל, ללמוד תורה, להשתתף בטקסים.
כילד צעיר הייתי משתתף בתענית דיבור. ישבתי יחד עם הזקנים, עם תה ועוגיות, ויחד קראנו תהלים כל היום. אני זוכר כשבגרתי והלכתי ללמוד בפנימייה, ניגשתי לסגן המנהל ואמרתי לו שמחר אערוך תענית דיבור. זה הצחיק אותו. כל היום בבית הספר הלכתי עם שלט – 'אני בתענית דיבור' וקראתי תהלים".
התפיסה הלא דיכוטומית של יהדות השייכת לכולם, המשיכה ללוות את אלי בכמה צמתים בחייו. כסטודנט באוניברסיטה העברית עבר לגור בשכונת רוממה החרדית בירושלים. על דלת דירתו דפק תלמיד ישיבה חרדי שביקש לשכנע אותו בהתלהבות בקיומו של אלוהים ובמעמד הר סיני. להפתעת האורח, במקום להרצות במשך זמן רב, הוא גילה אדם שמסכים אתו, אבל לא נראה וגם לא שואף להיראות כמוהו.
באוניברסיטה העברית הקים אלי ברקת את תא צ"ח – סטודנטים לצדק-חברתי. הוא היה פעיל בקרן 'אייסף' והשתתף בפעילות של מכון 'מעיינות'. במסגרות אלו פגש פעילים חברתיים, שיחד אִתם הוא צועד עד היום. החיבור בין אנשים עם תפיסות דומות, שנפגשו זה בביתו של זה ולמדו ממסורת יהודי המזרח באווירה ביתית על כוס תה עם נענע, נשא פירות רבים. ד"ר מאיר בוזגלו, שעומד היום בראש תנועת 'תיקון', ויהודה מימרן מנכ"ל 'כל ישראל חברים', שהנהיגו את החבורה, מובילים היום, איש איש בתחומו, שינוי אדיר בחברה הישראלית.
בהמשך הדרך, החל אלי ברקת לנהל את 'בית הלל' באוניברסיטה העברית כמרכז לחיים יהודיים בקמפוס. מודל 'מאה השערים' ליהדות הישראלית שפיתח, אומץ ע"י ארגון הלל העולמי, והוקמו במודל זה עוד שמונה 'בתי הלל' חדשים בקמפוסים השונים ברחבי ישראל.
יהודה מימרן, שהגה והקים את 'ממזרח שמש', קרא לאלי ברקת להשתתף בתכנית עמיתים המייסדת של 'ממזרח שמש'. משתתפי התכנית, כמו הרב יצחק שוראקי, דרורי יהושע ויפה בניה, הפכו לדמויות מובילות בארגון ומחוצה לו. הקבוצה עסקה בלימוד מעמיק של התפיסה החברתית של מסורת יהדות המזרח. בשנת 2005, כשיהודה מימרן המשיך להגשים את חזונו והקים את רשת 'מורשה', נבחר אלי ברקת כמחליפו.
שמש צדקה ומרפא בכנפיה
אחת מתכניות הליבה של 'ממזרח שמש' היא תכנית 'נטועים', שהוקמה לפני שנתיים, בברכתו ובתמיכתו של יו"ר 'כל ישראל חברים', מר סם פינטו, ובשותפות עם משפחת פוזן וקרן אבי חי. התכנית מחברת בין צעירים שגדלו בפריפריה, ובה מרכז חייהם, ככוח מניע לשינוי חברתי בקהילתם, ובנייתם כקבוצת מנהיגות יישובית מעורבת ופעילה. בימים אלה מסתיים המחזור הראשון של התכנית במגדל העמק, בעפולה ובבאר שבע, וההשפעה של התכנית על הסטודנטים ועל קהילותיהם ניכרת ומשמעותית.
"במפגש שערכנו לאחרונה עם סטודנטים, סיפר אחד המשתתפים על המשפחה שממנה הגיע, על ההתמודדויות שלו בחיים, על האיזון בין רכישת השכלה גבוהה לבין המשפחה, בין להצליח לבין להיות חלק. הוא דיבר על הנינוחות שהוא חש בזהותו ועל הקבלה שהוא מקבל את המקום שממנו בא, על המשימה החברתית שהוא לקח על עצמו בעבודה עם נוער בסיכון, על השרירים שהוא פיתח בהתמודדויות שלו בחיים".
"כששמעתי אותו ראיתי את עצמי לפני עשרים שנה, ועמדו לי דמעות בעיניים. אבל מה שהיה לבחור הזה – ולי לא היה אז – זו היכולת לנסח את עצמו בצורה צלולה ובהירה. היו לו המילים, שלי לא היו, וזה נגע בי עמוקות. מילים – ושפה – שרכש אצלנו בבית המדרש."
"הקונספט של 'ממזרח שמש' בכל העשייה שלו הוא תרגום נקודות החולשה שלך לנקודות כוח, ותרגום הכוח שלך לעשייה חברתית למען הכלל. לא לשאול: 'מה אין לי ואני צריך', אלא – 'מה יש לי והעולם צריך'. מה התפקיד שלי. מה האחריות שלי. אפשר לעשות את זה עם כל בן אדם. ככה בונים מנהיגות לשינוי חברתי, הפועלת מתוך הציבור עבור הציבור".
תכנית נוספת וחדשה שמפעיל 'ממזרח שמש' היא 'החכם היומי', הכוללת הקמת מאגר מידע אינטרנטי כתשתית לפעילות חינוכית. מאגר זה יכיל מאות מקורות ראשוניים מתורתם של חכמי המזרח בנושאים חברתיים שונים כמו צדק חברתי, מנהג ומסורת, אהבת ישראל, ארץ ישראל, ובין ישראל לעמים.
"הרעיון התחיל בפגישה דווקא עם אדם שמייצג זהות יהודית חילונית - דניאל פוזן. דניאל, שותף חשוב שלנו בתכנית 'נטועים', אמר שעולם התוכן החשוב שאנו מציגים אינו מוכר כראוי בציבור, ועלינו לחפש דרכים חדשות להגיע ללב החברה הישראלית. התחלנו בעבודת האיסוף וההנגשה. עד כה אספנו כ-500 מקורות של מעל 100 חכמים. התכנית הזו היא בשורה גדולה לעם ישראל"."
פני עתיד
'כל ישראל חברים', בהנהגתם של סם פינטו ויהודה מימרן, חוזרת להיות מעצמה חינוכית, הפועלת בכל רחבי הארץ ומשפיעה על עשרות אלפים בשנה. הקמת 'החטיבה לחינוך יהודי' היא חלק מתנופת ההתפתחות של הארגון ומייצגת גיבוש תפיסה הוליסטית של 'כל ישראל חברים'.
"אומרים שצריך כפר שלם כדי לחנך ילד. אנחנו רוצים לעבוד עם כל הכפר, וליצור הלימה ודיאלוג בין עולם הערכים של בתי הספר, הבית, השכונה ובית הכנסת. כולם צריכים לעבוד בחזון משותף ולדבר האחד עם השני. 'כל ישראל חברים' מצמצמת את הפערים לא רק בין עשירים לעניים בהזדמנות לקבלת חינוך מצוין, אלא גם בהזדמנות לגיבוש זהות והכרה מן החברה, תוך הנאה מגיוון הקולות והמסורות".
בעקבות הקמת 'החטיבה לחינוך יהודי' נבחר משה שריקי לנהל את 'ממזרח שמש'. משה, איש חינוך בכל הווייתו, ניהל בעבר את בית ספר 'קדמה' בשכונה שבה גדל בירושלים. הוא בוגר תכנית העמיתים של 'ממזרח שמש'. לפני כשנתיים שב לארץ משליחות ארוכה בחו"ל, והיה למנהל החינוכי של 'ממזרח שמש'. משה שריקי הוא חבר לדרך רבת שנים. בשנתיים האחרונות הוא הוביל את 'ממזרח שמש' במקצועיות ובאהבה, וזכה להערכה גדולה. ירבו כמותו בישראל. הוא האיש הנכון לאתגרים הבאים.
עברנו כברת דרך ארוכה מאז הקים יהודה מימרן את 'ממזרח שמש'. היום אני מרגיש שהחברה הישראלית בשלה ל'מעמד הר סיני'. כל הדיכוטומיות של דתי וחילוני הולכות ומתפרקות, כולם רוצים להיות מחוברים למסורת ולתרגם אותה לערכים שלהם. כולם רוצים יהדות חברתית. כולם שומעים את הקולות. האתגר הבא הוא – ארץ ישראל."
כנס טקס סיום שנה: מארג-מורשה בנושא שמיטה
מוסר, חינוך, חברה, סביבה, נפש – כל המושגים הללו מגיעים לידי ביטוי בעולם הרחב של שנת השמיטה. לאור החיבור העצום של תחומים שונים מעולמנו לערכי שנת השמיטה, החלטנו למקד את טקס סיום השנה בנושא זה. יש בבחירה זו אמירה מהותית, המחברת את סיום השנה עם התחלת השנה הבאה. זוהי תפיסה הרואה בעשייה החינוכית תהליך ערכי מתמשך.
ביום חמישי כ"ט באייר תשע"ד, 29.5.2014, התכנסנו בקריית החינוך ב'גבעת ושינגטון' לכנס סיום השנה של הארגונים 'מארג' ו'מורשה'. אל אווירת החג הצטרפו מנהלי בתי הספר, צוותי המורים, תלמידים רבים והורים נרגשים. כבר בקבלת הפנים ניתן היה לחוש במרחב העצום של העשייה החינוכית בבתי הספר הנמצאים בתכניות.
תחילה עלו לברך יהודה מימרן, מנכ"ל 'כל ישראל חברים', ושוקי יניב-אלחדד, מנהלת היחידה למצוינות בחינוך יהודי-חברתי-ציוני. לאחר הברכות התחלנו בטעימה קטנה ממושג השמיטה, וזאת על ידי צפייה בסרטון המציג מנהלי ארגונים וחברות שונים, המציגים את תפיסתם הערכית את מושג השמיטה. הצפייה בסרטון עוררה תיאבון להעמיק לחקור נושא זה, לכן עברנו לסדרת הרצאות מרתקת על היבטים שונים של מהות שנת השמיטה.
ראשונה עלתה ד"ר גילי זיוון, ששוחחה על היבטים מוסריים המגיעים לידי ביטוי בשנת השמיטה. למדנו יחד מקורות שונים מן המקרא, מהוגי דעות גדולים כגון: אריך פרום, הרצל והפרופסורים אבי שגיא וידידיה שטרן וקינחנו בקריאה משותפת של פרקים בספר ירמיהו.
אחריה עלה לדבר הרב מיכאל מלכיאור, אשר שוחח על היבטים חינוכיים הנובעים מן השמיטה. הרב בחן את השאלה המרתקת: כיצד ניתן ליצור חברה טובה יותר ולקדם עקרונות וערכים במציאות החברתית שבה אנו חיים, מתוך שנת השמיטה?
לבסוף עלה סמי פרץ, עורך העיתון הכלכלי The Marker. סמי העלה את רעיון השבתון לכלל האוכלוסייה, ככלי מאור שיכול לייצר משק אטרקטיבי ודינמי יותר מזה הקיים כיום. הוא העלה שאלות כלכליות מרתקות, הנוגעות לחיי היומיום שלנו וכיצד שנת השמיטה היא הזדמנות לפתוח בעיסוק בהם ובקידומם.
אך מה עניין שמיטה לבתי הספר? כיצד בתי הספר יכולים לקחת את החומרים האינסופיים על שמיטה ולקדם בעזרתם את הקהילה החינוכית שבה הם עובדים? כמענה לשאלה, יצרנו יחד, כלל מנחי הארגונים, מוצר רשתי העונה לשם: "מה עניין שמיטה לבתי הספר". מוצר זה הינו החסן נייד המכיל בתוכו מאגר של מאות חומרים על שמיטה ורוח שמיטה, סביב שלושה מעגלים: "בין אדם לעצמו", "בין אדם לחברה" ו"בין אדם לאדמה". מוצר זה בנוי על פי מפות המתווה של תפיסת המוצר המארגי.
מיד לאחר ההרצאות, התכנסו כלל צוותי בתי הספר לסדנאות בקבוצות קטנות על המוצר הרשתי. מיד לאחר הסדנא התפצלנו 'מארג' ו'מורשה' לשתי סדנאות שונות: בתי הספר של 'מארג' התכנסו לצפייה ולהתנסות במוצרים שהציגו בתי הספר. בתי הספר של 'מורשה' התכנסו לשוחח עם התלמידים מקבלי פרס 'מורשה-כל ישראל חברים' לאחריות חברתית ועם הוריהם.
כל דבר טוב מגיע לסיומו, אך לא ניתן לסיים בלי טקס הענקת אות המצוינות בחינוך יהודי-ציוני ואזרחי של 'מארג' ובלי הענקת פרס 'מורשה-כל ישראל חברים' של 'מורשה'. ראשונים עלו לקבלת אות המצוינות בחינוך יהודי-ציוני ואזרחי טובי רוזנברג, מנהל חטיבת הביניים ע"ש שז"ר בכפר סבא, ולבנה נוידרפר, מנהלת בית הספר ע"ש יגאל אלון בהוד השרון.
לאחר מכן נפרדנו משני בתי ספר המסיימים את תכנית 'מארג' – אתי ידידיה, מנהלת בית ספר 'גאולים' בירושלים, ונני רייזברג, מנהלת חטיבת הביניים 'אלון' בכפר סבא, אשר גם בירכה בשם המנהלות.
אחר כך עברנו לחלוקת פרס 'מורשה-כל ישראל חברים'. לאט לאט, עלו בזה אחר זה 34 תלמידות ותלמידים מדהימים משלל בתי הספר מתכנית 'מורשה'. וכמובן, לא שכחנו את התמונה המסורתית של כלל הזוכים בפרס.
תם ונשלם. יצאנו מוכנים לקראת שנת השמיטה הבאה עלינו לטובה. אנו בטוחים שנדע לנצל את ההזדמנויות הערכיות והחינוכיות שהיא תזמן ולבנות יחד חברה טובה יותר, המעמיקה בזהותה היהודית, החברתית, הציונית והאזרחית.
להתראות בשנה הבאה.
תלמידי בית הספר כי"ח לחרשים נמצאים בחזית הטכנולוגיה ומתנדבים למען הקהילה בירושלים
במהלך שנת תשע"ד יצא לדרך מיזם תיירותי של מנהל החינוך בירושלים הנקרא 'אתר במבט מיוחד'. התלמידים והמורים בבתי ספר של החינוך המיוחד בירושלים בחרו אתרים שונים ברחבי העיר, חקרו אודותיהם ויצרו עבורם קוד QR. קוד זה הוצב על לוח שיוצב במקום האתר לשירות הציבור הכללי.
תלמידי בית הספר 'כי"ח לחרשים' בירושלים תיעדו את גן רבינוביץ' (המכונה: 'גן המפלצת') ובו פסל המפלצת (ששמה האמיתי 'גולם') - אייקון ירושלמי אהוב במיוחד על ילדי ירושלים.
פסל זה נוצר על-ידי הפסלת הצרפתייה ניקי דה סן פאל מבטון יצוק בשנת 1972. המפלצת מייצגת אישה וחלל הפסל מייצג את רחם האישה. עיצוב פיה של המפלצת כולל שלוש מגלשות שבאמצעותן גולשים הילדים החוצה במטאפורה ללידה שבתחילה היא מפחידה, חשוכה ולא ידועה, אך לאחר מכן גולשת ומשמחת.
ביום שלישי ה-13/5/2014 נערך טקס ובו נכחו תלמידים, הורים ומורים המלמדים בבית הספר 'כי"ח לחרשים' בירושלים.
הטקס חשף את העבודה של תלמידי 'כי"ח חרשים' אשר חקרו במהלך שנת הלימודים הנוכחית את הסיפור של פסל המפלצת בקריית היובל. התלמידים יצרו במהלך השנה העתקים של הפסל בעזרת ציורים, אפייה, תוכנות במחשב ועוד. הטקס כלל שירה, הצגה קצרה והפרחת בלונים בצבעי הפסל - שחור, אדום ולבן. הסרטון והטקס לוו בשיר ילדים שחיבר והלחין גדי כהן לאחיינים שלו שבהיותם קטנים פחדו ממפלצות. שם השיר: "אילו שטויות" והוא בוצע על-ידי ילדי 'כי"ח לחרשים' בשפת הסימנים.
בטקס בירכו נציג מנח"י יואל לוטפי ואורית שולמן נציגת כי"ח את תלמידי בית הספר ואת צוות המורים על העבודה המיוחדת שהשקיעו ועל התוצרים המגוונים שלה.
תחרות צילומים שנערכה במסגרת פעילות בית מדרש "במחשב"ה"
כמה מתנדבים בשנת שירות מתרחקים משערי הפנימייה הסגורים. בתוך הפנימייה, מעבר לשער הנעול, עומדים החניכים וצופים בהם – תמונה שמעוררת הרבה רגש, עניין ושאלות. מתנדבים אחרים נמצאים בתחילתו של מסלול ריצה מעגלי, ולכל אחד נקודת פתיחה אחרת. מה נמצא בסוף המעגל?
אלו הן דוגמאות לתמונות ששלחו אלינו לאחרונה קבוצות המתנדבים בשנת שירות, המשתתפות ב'במחשב"ה', בית מדרש חברתי בשירות הקהילה הפונה לש"שים. החוויה של המתנדבים הללו היא ייחודית – במשך שנה אחת הם עוזבים את המקום שבו הם גרים ושאליו הם שייכים, והולכים לשנת שירות, על מנת לפעול, לשנות ולהשפיע. אין ספק שמדובר בחוויה מעצבת, מעוררת שאלות ומאתגרת. במהלך השנה הזאת, בית המדרש שלנו מלווה את העשייה החברתית שלהם ומעלה סוגיות רלוונטיות לבירור ולדיון.
לאחרונה העלתה תמר זקן, מנהלת בית המדרש, יוזמה חדשה. העיסוק בקשר בין אדם למקומו תופס חלק מרכזי בלימוד בבית המדרש. המעבר ממקום למקום – תחושת השייכות, הפער, רמת המעורבות – מלווים את הש"שים. תמר יזמה תחרות תמונות – 'תמונה למחשב"ה– נותנים מקום למקום' – במסגרתה צילמו המתנדבים תמונות המבטאות את תחושותיהם ואת חוויותיהם בקשר לעולם, וקישרו אותן למקורות שלמדו בבית המדרש.
"אני גאה בש"שים, רואים שהם הפנימו את התכנים שבתכנית, מבינים מה זה מדרש, יכולים לחבר בין מה שלמדו לנושאים החברתיים", אומרת תמר, "אנחנו רוצים להפוך את התחרות הזו למסורת קבועה".
התמונות שנשלחו המחישו את ההשפעה של הלימוד ושל ההעמקה על המתנדבים. דילמות כמו השפעה, פערים חברתיים ועוד, שבו ועלו בהן. הדבר הוכיח את השפעתו של בית המדרש עליהם, ואת חשיבותו של ליווי העשייה החברתית במהלך חינוכי-עיוני.
בסופו של דבר, לאחר שהועמדו התמונות לשיפוט הציבור בפייסבוק עברו כמה מהן לשלב בחירת השופטים. מתוכן נבחרו שלוש תמונות למקומות הראשונים.
במקום השלישי זכתה תמונה המציגה את הש"שים שפעלו במקום לאורך השנים, תמונת ש"שים בין-דורית ששלחה לנו קומונת 'הדסים'.
במקום השני זכתה תמונה שמראה כמה אצנים במסלול תחרות, כשכל אחד מתחיל מנקודה אחרת. את התמונה שלחה קומונת 'אחריי נתניה'.
ובמקום הראשון זכתה קומונת 'נווה הדסה' בהציגה התמונה המתוארת בהתחלה, שנגעה עמוק בשופטים – בכנות, באומץ ובהפנמה שבה.
בהצלחה רבה לזוכים, ושנזכה גם אנחנו לתת מקום – למקום.
מחנה קיץ בינלאומי שיימשך כשלושה שבועות, פרויקט משותף של 'כל ישראל חברים' ו'אליאנס' יפגיש בארץ כ-130 בני נוער מישראל ומכל רחבי העולם. מנכ"ל 'כל ישראל חברים': אני רואה חשיבות גדולה בחיזוק הקשר של בני נוער ותלמידים מהעולם עם מדינת ישראל וצעיריה. מעבר לפעילות המהנה כוללת תוכנית הקמפוס, בין השאר, גם לימוד צרפתית ועברית טיולים וסיורים ברחבי הארץ והשתתפות בחווה חקלאית.
ערבי כרם לתרבות ורוח יארחו את דב זינגר על שכלול האינטילגנציה הדתית. הרב דוב זינגר עומד בראש מוסדות 'מקור חיים' ובית המדרש להתחדשות. מוסדות אלה עוסקים בשכלול השיח הפנימי של תלמידים וצוותי מורים מתוך הבנת בית הספר כמקור חיים וחיות לכלל הבאים בשעריו. במסגרת ערבי כרם מורי כרם מארחים יוצרים, חוקרים ואנשי רוח המאפשרים לסטודנטים להרחיב את עולמם כאנשי חינוך ופתוחים לקהל הרחב.
ערב ייחודי שכלל פיוט וסיפורי חיים של תושבי אופקים התקיים בבית הכנסת ג'רבה באופקים ביוזמת קבוצת 'נטועים' של ממזרח שמ ש- כל ישראל חברים הפועלת בעיר. יאיר מרדכי סטודנטים בתוכנית הציגו את הפרויקט, הם סיפרו על תהליך איסוף הסיפורים, המפגש עם התושבים וסיפורה של העיר אופקים. בין קטעי הפיוט הוקראו קטעים מרגשים מתוך ראיונות שנערכו עם תושבי העיר.
כששר הרווחה מאיר כהן הציע לאלי אלאלוף לעמוד בראש ועדה שתעצב את מדיניות הרווחה בישראל, אלאלוף נערך לקרב. מי שחווה מצוקה ועוני ידע שהדרך היחידה לצמצם את מספר העניים בישראל היא להילחם בו. אלי אלאלוף יו"ר הועדה למלחמה בעוני ויועץ ב'כל ישראל חברים'.
משלחת תלמידי רשת אליאנס מצרפת ומשוויץ מבקרת בימים אלה בישראל במסגרת תוכנית 'תאומות יחדיו' - במסגרת התוכנית הגיעו לארץ כ-100 תלמידים ואנשי צוות מבתי ספר יסודיים של רשת אליאנס בצרפת ובשוויץ.
הסוגיות החברתיות הבוערות בנו קשורות לעתים קרובות לכאב אישי, והוא המניע אותנו לפעול, ליזום, להנהיג שינוי ותיקון בסוגיות האלה. הכאב, כשם שהוא מניע למנהיגות ופעולה, יכול גם לשתק, או להכעיס ולעורר זעם שאינו מנותב לפעולה של תיקון.