חדשות מהשטח כללי
"המפגש היה מעניין וחוויתי... הייתה תחושה של התרוממות רוח שהתחילה בכך שמנהלת בית הספר אפשרה לי לצאת ליום העיון ולהרחיב את אופקי, ללמוד ולהכיר עמיתים מבתי ספר אחרים. הכנס נתן לי המון כוח לחזור לעבודתי עם הבנה טובה יותר של המקום שלי בצוות החינוכי, ושל הדרך שבה שאני יכול להשפיע ולחזק את התלמידים בבית הספר".
ב 15/2/17 התקיים מפגש ההשתלמות השלישי לשנת תשע"ז. הילה לוי, מנהלת הפיתוח הארגוני והחינוכי, פתחה בהצגת התהליכים של כי"ח, הנושא של צדק חברתי והרכיבים של זהות, תודעה ומוביליות. לאחר מכן, התקיימה הרצאה על "החינוך בישראל: "בידול, אי שוויון ושליטה מתרופפת" מפי עו"ד נוגה דגן בוזגלוממרכז אדוה. ההרצאה הציגה תמונת מצב של מערכת החינוך בישראל והתמקדה בדרך בה מעצבת מערכת החינוך, באופן בלתי שוויוני, את עתידם של תלמידיה ביישובים מבוססים, בעיירות הפיתוח וביישובים הערביים.
מור הסתכלה סביבה בבלבול: מימינה ומשמאלה זרמו תלמידים לכיתותיהם, כשהם מחליפים ביניהם בדיחות, מעיפים צ'פחות אחד לשני, ושרים בקולי קולות. בעוד שתי דקות מור אמורה להגיע לשיעור "ללמוד מחדש" אך אינה זוכרת איזה חדר הוקצה היום לטובת השיעור שכה אהוב עליה ולו רק בזכות המורה המכילה והתומכת שמחכה לה שם. למור הייתה תחושה של דז'ה-וו: טרם צאתה מביתה היא חוותה אותה תחושה של בלבול כשלא מצאה את הספרים והמחברות הנחוצים לה לאותו יום.
רן חורי
מאה שלושים וחמש שנה לאחר פטירת רבי יעקב אבוחצירא זצ"ל, מגדולי רבני מרוקו, יושבים בני קהילת אופקים, זוכרים, לומדים ומתגבשים, במסגרת תכנית "כל ישראל אופקים".
איילה שניר
"מהי 'שאלת דריכה?'" כמה מתלמידיו של מרדכי שלו, המחנך הנערץ ואחד ממקימי מכון כרם, שלזכרו נערך ערב במכון, ניסו להסביר את המושג שטבע. לפי ד"ר צביה ולדן זוהי שאלה שמעוררת את התשוקה ללמוד.
עינת מיזהר ועמיחי צור
ביום שלישי י"ז כסלו, 9 לדצמבר 2014, התכנסנו במלון רמת רחל למפגש המנהלים וההנהגות המסורתי של תכנית מארג.
השנה cמפגש המנהלים וההנהגות בחרנו להעמיק בסוגיית הזיקה בין השפה היהודית לזו האזרחית, כשהשאלה שהוותה את הציר המרכזי שסביבו נבנה האירוע כולו הייתה: "יהדות ואזרחות – שתי שפות? שתי פנים?"
שנת הלימודים במכון כרם נפתחה ביום ראשון, ה-26.10. על אף שעברו חודשיים מאז סיומו של מבצע צוק איתן, ברי היה לצוות המכון כי אי-אפשר להתחיל בשגרת לימודים, בלא התייחסות לקיץ הסוער שעבר עלינו ולמשמעויותיו הרבות.
בכרם, מקום ייחודי המכשיר סטודנטים להוראה, ברור כי המתרחש מחוץ לכותלי בית הספר ברמה האישית ובוודאי ברמה הציבורית הוא עניינו של המורה לא פחות מחומר הלימודים.
פעילות מורשה בשיתוף פדרציית מטרו-ווסט
"יקשרו כולם אגודה אחת.." (ויקרא רבה ל, יב)
למה חשוב להיות מאוחדים? איך כל אחד מאתנו יכול לתרום לאחדות זו? ומה בכלל הקשר בין ישיבה בסוכה, אושפזין וארבעת המינים?
במסגרת פרוייקט "והגדת לבנך" הפועל בתכנית נטועים, סטודנטים שומעים ומתעדים, מקליטים ומסריטים את סיפור חייהם של אנשי ונשי קהילות יהדות ארצות ערב מיישוביהם, ובכך למעשה כותבים את ההיסטוריה מחדש. אחד משיאי התוכנית היו ערבים מיוחדים בהם הסטודנטים בתכניות נטועים בעפולה ואופקים חשפו את התוכנית בפני קהל מקומי רב, וכן את חשיבותה החברתית והערכית הרבה.
אחד מרגעי השיא בערב בעפולה נזקפים לזכותו של אברהם גלילי, שעלה לבמה באופן ספונטאני, וסיפר בהתרגשות שעלה מאיראן ב- 1951, ושהנכס החשוב והיקר ביותר עבורו הוא פתק בעל משמעות רבה שהותיר לו אביו. כאשר חשב שאיבד את הפתק, לא ידע את נפשו מרוב צער.
במסגרת תוכנית במחשב"ה יצאו ש"שים ממיזם "שינשינוי" לסיורים בעפולה, באר שבע ותל אביב, על מנת להכיר טוב יותר את האוכלוסייה והמקומות הייחודיים לכל עיר. במחשב"ה הוא בית מדרש חברתי בשירות הקהילה, שבמסגרתו מתנדבים בשנת שירות לומדים על סוגיות חברתיות ממקורותיו התורניים של עם ישראל, ומשלבים עשייה חברתית בשכונות מוחלשות. העבודה בשכונות המוחלשות בהן הם עוסקים, מחייבת לימוד של הבעיות החברתיות איתם מתמודדת הקהילה בה המתנדבים פועלים, והבנת הקשר בין העבודה עם הילדים לבעיות מבניות וכלל מערכתיות בתוך החברה. הלימוד מחזק את העשייה של המתנדבים, ומחבר אותם לזהות היהודית שלהם ונותן להם כלים לעבודה בקהילה.
ייחודו של בית הספר 'נווה נאמן' הוא בעיסוק באמנויות. במסגרת זו בית הספר בחר ליצור מיצג בשם "לגעת בבריאה". המהווה את אחד מהתוצרים האומנותיים של תכנית "לגעת בבריאה", הפועלת בבית הספר במסגרת תכנית "מארג".
במהלך השנה, נושא "הבריאה" נלמד באופן ספיראלי בכל כיתות בית הספר, משכבת א' ועד ו' ובמסגרת תחומי הדעת שונים כגון: שפה, תורה, מדעים, אנגלית, מחול ואמנות פלסטית.
בשבוע שעבר (2/4/14), סטודנטים המשתתפים בתכנית המלגות על-שם איידה, לקחו חלק בסדנא בהנחיית הגב' הילה לוי, מנהלת התכנית, בה צללו אל מעמקי דיון על התלמידים אותם חונכים בתכנית. הנושאים העיקריים שעלו לדיון היו עבודה עם נוער בסיכוי, דילמות העולות בזמן עבודה שכזו, וכיצד לערב הורים ומודלים לחיקוי אחרים. חלק גדול מהשיח היה סביב אחריות – איפה בן או בת הנוער אחראים לגורלם, ומתי על החברה לקחת אחריות. הסטודנטים, מכירים היטב את המסע המורכב שעל הילדים לעשות, מכיוון שעשו אותו בעצמם. כך נוצרת עבודה קהילתית בין הסטודנטים לבין התלמידים, אשר יהיו בתקווה יום אחד סטודנטים בעצמם.