פאנל בנושא המחאה החברתית של קיץ 2011 הידרדר להתבטאויות שנויות במחלוקת. ח"כ מיקי רוזנטל האשים את לפיד כי "הוא לא בא לשנות, אלא בא לרמות", דובר צה"ל לשעבר אמר כי "עבור הצעירים זה או תל אביב או ברלין", מנכ"ל "כל ישראל חברים", יהודה מימרן, הוסיף על דבריה של יעל דן כשאמר כי "המחאה בתחילת דרכה הייתה גם של העניים, אך בסופו של דבר, זוהתה רק עם מעמד הביניים. בשלב מסוים הייתה הפקרה של המעמד הנמוך. צדק חברתי הוא בשביל כולם וצריך להיות שייך לכולם".
השוואה בין מנהגי חנוכה הנהוגים היום בציבוריות הישראלית, לבין מנהגי חנוכה כפי שהתקיימו בקהילות השונות, מגלה שקיימת חפיפה קטנה מאד ביניהם. מעט מנהגים השתמרו, ורובם מקהילות אשכנז.
תאגידים, מעסיקים ומקדמי אידיאלוגיה רפובליקאית ניצלו את השנים מאז המשבר הכלכלי לפגיעה גדלה והולכת בעובדים האמריקאים, כך מפרסם פרופ' גורדון לייפר, מומחה בנושא הפרטת החינוך בארה"ב, העוסק כיום במסגרת המכון למדיניות כלכלית ,בהדיפת מתקפה על החינוך הציבורי ועל ארגוני המורים, ובחשיפת האינטרסים מאחורי מאמצי החקיקה נגד זכויות העובדים ברחבי ארה"ב.
ד"ר לייפר ינחה סדנא שארגנה המכללה החברתית כלכלית במכון כרם ב-19 בנובמבר.
מצוינות חינוכית
פיתוח מצוינות חינוכית מתוך הבנת הצרכים והיעדים המורכבים של התלמידים.
קידום הישגים לימודיים בפריפריה החברתית של ישראל.
חינוך יהודי חברתי
העמקת החינוך היהודי והמעורבות הקהילתית בבתי ספר בארץ ובאירופה.
פיתוח קבוצות מנהיגות יהודית חברתית במרחב הקהילתי והציבורי.
יצירת שפה יהודית חברתית והנחלתה.
חיזוק המרחב היהודי המשותף למגזרים השונים.
פדגוגיה מוכוונת זהות וערכים
קידום פדגוגיות מוכוונות זהות וערכים.
הכשרה וקידום של אנשי מקצוע בתחום.
במסגרת ההתחדשות והעמקת המעורבות החינוכית בארץ, חברה 'אליאנס' לקרן רש"י בהקמת "דרכא", רשת בעלות חדשה על בתי ספר תיכונים. הרשת משלבת איכות חינוכית גבוהה, אחריות חברתית ויכולות תקציביות וניהוליות גבוהות במטרה לחולל שינוי בר קיימא.
העקרונות המנחים את "דרכא" להשגת המטרות שהציבה בקידום חינוך איכותי בבתי הספר הם: השגת מצוינות חינוכית שאינה תלויה ביכולת הכלכלית של הרשות העירונית ושל משפחת התלמיד. העמדת החינוך החברתי, היהודי והתרבותי במרכז חיי בית הספר, תוך מתן ביטוי לזהות המשפחתית והדתית. שילוב מודלים חדשניים לקידום הישגים ומצוינות לימודית. עקרונות אלה מיושמים בבתי הספר במגוון דרכים כגון, בגרות איכותית לכל תלמיד, הוספת מגמות, חיבור בין חינוך פורמאלי ולא פורמאלי, השתתפות התלמיד בכל הפעילות התרבותית, יצירת סביבה עתירת מידע, הוראה בגישות של חקר ויצירה, פתוח מקצועי של צוותי ההוראה, ארגון ועיצוב מרחב הלמידה ועוד.
העקרונות המנחים את 'דרכא' הם: מצוינות חינוכית שאינה תלויה ביכולת הכלכלית של הרשות העירונית ושל משפחת התלמיד. העמדת החינוך החברתי, היהודי והתרבותי במרכז חיי בית הספר, תוך מתן ביטוי לזהות המשפחתית והדתית ומגוון המסורות הקיימות בחברה הישראלית.
התוכניות החינוכיות והפיתוח הפדגוגי של צוות בית הספר והמנהלים ברשת 'דרכא' סובבות סביב הצירים של מצוינות חינוכית וחינוך יהודי חברתי. יישום התהליך החינוכי יושג באמצעות הנעה פנימית ללמידה, פיתוח אחריות חברתית וסביבתית, גיבוש מנגנוני מעורבות קהילתית, פעילות חברתית מקיפה, מתן מענה אישי לרווחת הפרט והכשרה משותפת לאנשי חינוך דתיים, חילוניים ומסורתיים.
בתי הספר של הרשת פועלים גם במגזר המוסלמי, הנוצרי והדרוזי, תוך חיבור למורשת על פי השתייכותם הדתית, כחלק מאחריותה של הרשת לכלל המיעוטים החיים בישראל.
"צניעות בריש גלי" עוסק בסוגיית כיסוי ראש לנשים כמקרה מבחן לסוגיה הכוללת של צניעות נשים במסורת היהודית. בחרנו לעסוק בסוגיה באמצעות השוואה בין פסק ההלכה הנועז של הרב יוסף משאש בעניין כיסוי ראש לנשים בהקשר חברתי של מודרניזציה ו"התמערבות" בקזבלנקה של ראשית המאה ה-20 (שנת תשי"ד),
בשיעור נלמד את הפסיקה של הרב בן ציון חי עוזיאל בסוגיית זכותן של נשים לבחור ולהיבחר למוסדות ציבור. נלמד את הפסיקה על שני חלקיה – זכותן של נשים לבחור, וזכותן של נשים להיבחר, תוך בחינת ההקשר ההיסטורי שבו נכתבה התשובה. נוסף על העקרונות ההלכתיים, נתייחס בעת הלימוד לשיקולים נורמטיביים ותקופתיים ולערכים דמוקרטיים ומוסריים. כל זאת, תוך בחינת הסוגיה הרחבה של היחס בין חוק/הלכה לנורמות של הדרה או הכלה בחברה נתונה.
השיעור "עניין הקצבים מחללי שבת" עוסק בפסיקה הידועה של הרב יוסף משאש בעניין הקצבים מחללי שבתות בפרהסיה בעיר תלמסאן שבאלג'יריה, בה כיהן כרב. בפסיקה הזו אנו רואים כיצד חכם ספרדי מתמודד עם המתח שבין שיקולים הלכתיים "טהורים" לבין שיקולים חברתיים של הכלה ושמירה על אחדות הקהילה. אגב כך נפגוש את משל החלבנה של הר"ן (רבנו נסים בן ראובן גירונדי) בדרשה הממשילה את תהליך פיטום הקטורת שהיה מתקיים בבית המקדש לחברה מכילה ופלורליסטית.
השיעור "היחס למחללי שבת - צירוף למניין" עוסק בסוגיית צירופם למניין של מחללי שבת. זוהי סוגיה טעונה ומורכבת, שכן בבסיסה נמצאת השאלה: מי כלול בכלל ישראל, מי בפנים ומי בחוץ, ואיך להתייחס למסורתיים בהקשר הזה. על שאלה זו נלמד את תשובת הרב חיים דוד הלוי - נראה כיצד מתמודד הרב בהקשרים הלכתיים עם שיקולים חברתיים של הכלה והימנעות מהוצאה מן הכלל.
מכון כרם הוקם לפני למעלה משלושים וחמש שנה על ידי ארגון כל ישראל חברים, כאלטרנטיבה להכשרות המורים במכללות ובאוניברסיטאות. הוא מציע גישה ייחודית בתחום היהדות וההומניסטיקה, בתחום הכשרת המורים ובפיתוח מקצועי של מורים בשלבי הקריירה השונים.
כרם זוכה ליוקרה במרחב התרבותי הירושלמי, ומושך אליו מורים מובילים, מנהלי בתי ספר, ובעלי עמדות מפתח בתחומי החינוך והחברה בישראל. סגל ההוראה בכרם כולל מורים מומחים, אנשי אקדמיה ואומנים. כל המורים מצוינים בתחומם. חלקם בוגרי כרם, וכולם שותפים לרוח הייחודית והפלורליסטית של המקום.