'מחויבים' הוא בית מדרש למנהיגות סטודנטים, המתרגם ערכים ונכסים אישיים, קהילתיים ותרבותיים לעוצמה של נתינה ומעורבות חברתית בקהילה. הסטודנטים לומדים בבית מדרש המתמקד בסוגיות חברתיות, באמצעותו הם מגבשים תפיסת עולם מוסרית המחויבת לתיקון עולם, תוך פעילות חינוכית, המניעה להשכלה גבוהה.
במבחן הדין השכל והזמן
שיעורים לבית מדרש הפותחים שער אל עולמם של חכמי הספרדים, אל דרכם בלימוד תורה ובפסיקת הלכה ואל אופני התמודדותם ההלכתית עם השתנות העתים.
ערכים חברתיים במנהגי קהילות ישראל בחגים
חוברת מערכי שיעור הבוחנים מקרוב מנהגי חגים על הערכים והחוויות שהם מעניקים לכל אחד
לקראת נראטיב אחר
הקמת מדינת ישראל היא לא רק אחד המאורעות החשובים ביותר בתולדות היהודים כפרטים וכקהילות, אלא גם מאורע חשוב בתולדות התודעה היהודית כולה, על רעיונותיה וערכיה. מה שהיה סיומו וגולת הכותרת של פרויקט רחב ממדים להצלת יהודי מזרח אירופה, הפך רלוונטי ליהודי כל העולם, ויותר מכך לצביונה של היהדות במחצית המסיימת את המאה העשרים. אין הכרח להיות ישראלי כדי לעמוד על החשיבות המרכזית של מדינת ישראל לתודעה היהודית – ודוק: יהודית, ולא רק ישראלית.
התכנית מיועדת לבני נוער מאירופה, קנדה וישראל. מטרתה היא חיזוק הזהות היהודית תוך לימוד השפה העברית והרחבת הידע על אודות החברה הישראלית, ההיסטוריה של מדינת ישראל והציונות. התכנית מתקיימת ב'מקווה ישראל' במשך שלושה שבועות, והיא כוללת פעילות חווייתית, טיולים ולימוד.
בישראל, המפתח להצלחה ולמוביליות חברתית נמצא בתעודת הבגרות המשמשת כרטיס כניסה לאקדמיה. בבתי-ספר בפריפריה החברתית חסרה לעיתים המקפצה החינוכית והמודעות החברתית להגיע ליעד זה. תכנית "שערים לבגרות" נועדה לסייע לבתי-ספר אלה להפוך לקרקע להתפתחות ולמיצוי פוטנציאל על-ידי שינוי תפיסה וחיזוק הרמה הארגונית והרמה הפדגוגית של צוות בית-הספר במעטפת הוליסטית ייחודית.
בשנת הלימודים תשע"ז לומדים בכרם מאה סטודנטים לתעודת הוראה, כמסלול ייחודי במכללת דוד ילין. תלמידי כרם הם בעלי תואר אקדמי, וסגל ההוראה בכרם מגוון וכולל מורים ותיקים ומומחים בתחומם, אנשי אקדמיה ואמנים.
במבחן הדין, השכל והזמן
תכנית השיעורים בחוברת זו פותחת שער אל עולמם של חכמי הספרדים, אל דרכם בלימוד תורה ובפסיקת הלכה אל אופני התמודדותם ההלכתית עם השתנות העתים. כל הנכנס בשער הזה יגלה את עושרה של המסורת ההלכתית הספרדית-מזרחית, ושל ספרות ההלכה בכלל, שעדיין איננה בת-בית בכל בתי-המדרש בישראל. השיעורים נכתבו מתוך התפיסה היהודית המסורתית, שעל פיה עולם ההלכה הוא חלק בלתי-נפרד ומרכזי במכלול המסורת היהודית; חשובה להכיר עולם זה, תהיה אשר תהיה הגדרת זהותו היהודית של כלאחד מאתנו.
פרופ' מאיר בוזגלו מהלך על הקו הדק שבין כור ההיתוך לקשת הדמוקרטית המזרחית, בין האמונה למדע ובין גבעת רם להר הצופים. המשואה שידליק ביום העצמאות מסמלת בעבורו את המאחד בין הקטבים של חייו.
בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות הקרוב יזכה בוזגלו להיות אחד מ-14 מדליקי 12 המשואות, הודות לפעילותו בתחום התחדשות התרבות היהודית ויצירתה. במבט ראשון, בוזגלו נראה כמו חידה. יליד מרוקו המזדהה עם השמאל הפוליטי; אינטלקטואל שהעדפתו המוזיקלית היא פיוטים מבית אבא; פילוסוף בפקולטה למדעי הרוח בקמפוס הר הצופים, וגם מתמטיקאי המעביר קורס בקמפוס גבעת רם. נדמה שהמפתח ליישוב הסתירות הרבות בדמותו של בוזגלו מצוי בפרויקט העיקרי שהוא עובד עליו כיום, תנועת "תיקון".
בית מדרש "שערי עוזיאל" למנהיגות רבנית חברתית בנשיאות הראשל"צ הרב אליהו בקשי דורומחזק את רבני ישראל כמקור השראה בשאלות של צדק-חברתי ותיקון עולם, ומקדם לימוד תורני הפתוח למציאות החברתית. בית המדרש רואה במסורת חכמי הספרדים בפסיקתם, בדרשותיהם, ובפועלם הקהילתי-חברתי, מקור השראה להתמודדות עם שאלות חברתיות אקטואליות, בגישה רעננה, היכולה לחבר בין ציבורים שונים בתוך החברה הישראלית.